תשובה אחת
סמלים
סמלי המדינה מבטאים את הערכים ואת המורשת של מדינת ישראל ובכך מסייעים באיחוד וליכוד תושבי המדינה או תושבי הלאום היהודי.
בישראל, ההמנון, הדגל וסמל המדינה, מקורם במורשת היהודית.
הדגל (מייצג את גישה 2): דגלה של מדינת ישראל הינו הדגל שבו השתמשה התנועה הציונית. צבעיו של הדגל נקבעו עפ"י צבע הטלית. בנוסף, הצבעים הללו מופיעים גם במקרא בתיאור בגדיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים. הצבע הלבן מייצג טוהר וקדושה. השימוש במגן דוד, שגם הוא סמל יהודי מסורתי, הוא יוזמה של דוד וולפסון, מראשי התנועה הציונית.
ההמנון (מייצג את גישה 4): מילותיו נכתבו ע"י נפתלי הרץ-אימבר והמנגינה לקוחה משיר עם רומני. ההמנון מבטא את רצונו העז של העם היהודי לציון ואת הציפייה לעצמאות מדינית בציון. ההמנון לא מבטא את רצונם ואת שיתופם של הערבים אזרחי ישראל בחלק מאזרחי המדינה.
סמל המדינה (המנורה עם ענפי הזית) (מייצג את גישות 2,3): סמלה של המדינה מהווה ערך סמלי וקישוטי רב. המנורה היא סמלם המובהק של היהודים מחוץ לגבולות ארץ ישראל ובתוך הגבולות מסמלת המנורה תקווה וכמיהה לבניית בית המקדש.
מדי פעם נשמעים קולות המבקשים שינוי בסמליה של המדינה (דגל והמנון), אולם עד כה לא הייתה לקולות אלו השפעה רבה. כוחם של הסמלים הוא רב משום שהם חלק מהמסורת והמורשת של העם היהודי.
מוסדות המדינה
הכנסת (מייצגת את גישות 2,3,4): בית המחוקקים של המדינה. מקורו ב"כנסת הגדולה" וגם מספר חבריו נקבע ל-120, כמספר חברי הכנסת הגדולה.
הרבנות הראשית (מייצגת את גישות 1,2): מהווה את המוסד הרבני וההלכתי העליון במדינה ופועלת עפ"י חוק. החוק קובע שהרבנות הראשית בישראל תפעל באמצעות מועצת הרבנות הראשית (כוללת 16 רבנים). יש הבחנה בין שני רבנים (ספרדי ואשכנזי), כאשר חלוקת התפקידים ביניהם זהה. הרבנים הראשיים נבחרים לתקופה של 10 שנים ותקציב הרבנות נקבע במסגרת תקציב המדינה. בין תפקידיה של הרבנות הראשית נמצאים: מתן תעודות כשרות למפעלים ולמוסדות ציבור, מתן כשירות לרב לכהן כרושם נישואין ועוד.
בתי דין רבניים (מייצגים את גישות 1,2): זוהי מערכת שיפוט דתית שפועלת מתוקף חוק שחוקקה הכנסת (חוק שיפוט בתי דין רבניים, 1953). לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בכל נושאי המעמד האישי (נישואין וגירושין) ובנושאים אחרים, כמו למשל צוואת וירושות, רק כאשר יש הסכמה בין הצדדים לקיים את הדיון בבית הדין הרבני.
משרד הקליטה (מייצג את גישות 2,3,4,5): משרד הקליטה אחראי על קליטתם של העולים היהודים לארץ בכל תחומי החיים.
הסוכנות היהודית (מייצגת את גישות 2,3,4,5): מוסד המקשר בין ישראל לעם היהודי בתפוצות. בין תפקידיה – התיישבות, ארגון עליה מן התפוצות, העברת העולים ותמיכה בהם בארץ, בנוסף, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך וכו'.
משרד הדתות (מייצג את גישות 1,2): אחראי על אספקת שירותי דת לכל הדתות במדינה – ליהודים, למוסלמים, לנוצרים וכו'. בין השירותים שהוא נותן: פיקוח על המקומות הקדושים, פיקוח על כשרות, הקצבת כספים, חקיקה. משרד זה מהווה מאפיין של ישראל כמדינה יהודית מאחר ועיקר עיסוקו נעוץ במתן שירותים לבני הדת היהודית.
קרן קיימת לישראל (קק"ל) (מייצגת את גישות 2,3,4,5): כמו הסוכנות, מהווה קק"ל זרוע של ההסתדרות הציונית, היא מסייעת בהקמת יישובים, מכשירה קרקעות, פורצת דרכים ליישובים ופועלת לייעור ואיכות הסביבה.
מוסדות בעלי אופי יהודי-לאומי: קק"ל, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה.
מוסדות בעלי אופי דתי: משרד הדתות, הרבנות הראשית, דתי דין רבניים.
הכנסת: בעלת אופי יהודי לאומי וגם דתי.
אנונימית :)
באותו הנושא: