איזה צד אתם יותר אוהבים? של אבא שלכם או של אמא שלכם? ולמה?

אני לא מכירה את הצד של אבא שלי ההורים שלי גרושים ואני לא נוסעת אליו =/
ואני מעדיפה את הצד של אמא שלי._. אבל באמת יש להם חסרונות u_u

גדלתי יותר על הצד של אמא שלי.. עם הצד השני לא התראיתי כבר שנים אז.. ברור שאמא.

של אבא, כי מגיל קטן אני אני יותר קרובה אליהם

עם הצד של אמא אני מרגישה הרבה יותר בנוח מאשר עם הצד של אבא... כי גם יש יותר גדולים ממני וגם בגיל שלי וקטנים ממני... וזה כיף!... וגם ההורים שלי גרושים וכל החיים הייתי עם אמא.. אז מטבע הדברים שאני ארגיש לצד שלה יותר חיבור...
מה שגם... מהצד של אבא אני הכי קטנה מבני הדודים שלי... ויש לי כמה בני דודים שאני בכלל לא מכירה...
קיצר סיפור!

האמת שאני לא מתה על שום צד, אבל עם כבר, מעדיפה את הצד של אימא..
הצד של אבא, את רובם אני לא מכירה, ומי שאני מכירה אני לא ממש אוהבת אותם.

ולצערי אין לי בני דודים בגיל שלי, יש לי רק דודה בגילי ואני לא ממש מחוברת אליה..
מבאס קצת >:

שואל השאלה:
של אמא שלי, יותר כיף שם, משפחה יותר גדולה (יש לי משם המון בני דודים) ויש לי שם בת דודה שהיא כמוני בהתנהגות חח היא כזאת סטלנית ומצחיקה וזה וכיף לי לשאול איתה שאלות הזויות בסטיפס (:
את הצד של אבאשלי אני לא סובלת אני אוהבת רק את סבתא שלי כולם מגעילים, ובני דודים שלי קטנים והם קצת ( רק שלוש בני דודים ) ( בני 3,6,8) וגם אותם אני לא סובלת.

שואל השאלה:
הא ועוד סיבה (אני האנונימית האחרונה מהתגובה התשיעית) במשפחה של אבא שלי עושים אפליות בין הבני דודים וכל זה והם לא סובלים את אמאא את אמא שלי הם מתנהגים אליה לפעמים ממש ממש מגעיל ( יותר גרוע מאיך שריקי מתייחסת לשני מסברי מרנן -_-)

שום צד
המשפחות המורחבותש לי נוראיות
אבל אם כבר לבחור, צד של אמא
הם מתייחסים אליי טוב לאמא ולאבא וזה, אבל לעזור כשבאמת צריך אין אף אחד שיבוא לקראתך, יש בעיה רצינית עם סבתא שלי והם בכלל לא מוכנים לעזור ומפילים הכל על אמא שלי
והמשפחה של אבא נוראית בכלל כולם שם שקרנים עם בעיות נפשיות אחת התחרפנה מהדת השניה שקרנית שבוגדת בבעלה עם איזה גבר זקן בשביל כסף, אחת שהתחרפנה מהמשקל שלה, כל פעם שאני מבקרת בבתים שלהם אני בוכה אחרי זה מהיחס שלהם (רק את אמא של אבא שלי אוהבת וזהו)

אמא..
ההורים גרושים (לא מכירה תצד של אבא.)

מצד אחד, יותר כיף עם המשפחה של אמא שלי, אבל אוהבת אותם באותה המידה.

את הצד של אימא שלי, פשוט כי אני לא מכירה את הצד של אבא שלי. אימא שלי, אבא שלי וסבתא שלי (מצד האימא) עשו עליה לבד.
פעם אחת כשההורים של אבא שלי התקשרו חשבתי שמישהו מהם עומד למות אז הם רוצים לדבר._.

היה ריב עם המישפחה של אבא שלי אז אולי ראיתי אותם כשהייתי קטנה אבל אני לא יודעת עליהם כלום ולא איך הם נראים... אז אין לי בחירה

בשני הצדדים בני הדודים שלי מאוד גדולים, אבל עם הצד של אמא ממש כיף לי ובת דודה שלי שגדולה ממני בשנה (וכל האחרים ב10+) מאוד מאוד כיף לי אני מרגישה כאילו היא חברה ממש טובה שלי, ועם הצד של אבא פשוט לא.. אין חיבור כזה כי יותר גדלתי עם הצד של אמא:>

אמא. הצד של אבא פשוט אנשים לא טובים

יש ויש.

אמא.

"אבא" שלי עזב אותנו כשהייתי קטנה והמשפחה שלו אפילו לא מדברת איתנו אז בשבילי אין לי אבא

אמא. כי ההורים שלה (הסבים שלי) גרים לידינו והם מטפלים בי ובאחים שלי מאז שהיינו כולנו תינוקות. אני קשורה אליהם כבר מגיל אפס בעוד שההורים של אבא שלי גרים רחוק רחוק ובקושי טורחים לבקר ורק מדי פעם הם מציעים שנבוא לישון אצלם כדי להראות שהם "סבים נחמדים" שלוקחים את הנכדים לקניות וכל אלה.
ובתכלס אני גם לא מתה על אבא שלי והוא דומה מאוד להורים שלו.

אמא

אמא, כי היא זאת שאני יכולה לדבר איתה והיא תבין אותי, חוץ מזה היא יותר רכה מאשר אבא שלי שהוא קשוח איתי על פרטים קטנים..

הצד של אבא שלי יותר קרוב אלינו גיאוגרפית ולכן אנחנו נפגשים איתם יותר.. וגם אני יכולה לדבר עם סבתא שלי על נושאים ממש חכמים - למשל מתמטיקה ומדעים ברמה מאוד מתקדמת, ועם הסבתא שלי מצד אמא אני לא יכולה... ויש לי בני דודים בגילי בערך מהצד של אבא שלי... למרות שמהצד של אמא שלי יש לי 2 דודות ממש מגניבות כאלה ודוד שיש לו ילדים ממש ממש חמודים d: אבל אני לא נפגשת איתם הרבה ולא יוצא לי הרבה להכיר אותם..

שני הצדדים (:

האמת?..
הצד של אבא.
בצד של אמא אני מרגישה שכולם ערסים (הבני דודים).
אני בקושי מדברת עם הבנות דודות שלי מצד אמא. הן לא קשורות אליי בכלל. כשאני עם הצד של אמא, אני מרגישה כאילו אני החנונית שם, אני לא חופשייה ולא נעים לי לדבר איתם..
בצד של אבא יש לי הרבה עזרה, תמיכה, כבוד, ואני מרגישה שם חופשי.

אף אחד מהם. אבא אני לא מכירה ואמא שלי אגואיסטית

הצד של אבא (:
חח בצד של אמא יש לי רק דודה ושני דודים אין בכלל בני דודים או ילדים/אנשים בערך בגילי

של אבא.
כי הצד של אמא שלי כולם מוזרים ודאגנים ולא כיף להיות איתם..

של אבא, כי בשלו רוב בני הדודים בגיל שלי. בצד של אמא כולם קטנים:/

אמא. כי יש לי שם בני דודים שאני ממש אוהבת והם גם מבינים אותי, הם חושבים כמוני בקשר להרבה דברים..
גם את הצד של אבא אני אוהבת אבל שם יש רק בת דודה אחת שאני מחוברת אליה מאוד.. כל השאר- לא כל כך

בכל צד אני אוהב את הדברים שלו מצד האבא כולם יותר שלוחים ותחוקים ובאלגנים וזה אבל אצל אמא הרוב כבר גדולים ואני בין הקטנים אז יותר מסודרים ולכולם יש חברות וזה אבל את שתיהם אני אוהב מאוד

אין צד מעודף. לכל צד יש את ההיתרונות והחסרונות שלו... (-;