2 תשובות
ככל שהכוכב יותר גדול, כוח הכבידה שלו יותר חזק.
השמש יותר גדולה מכדור הארץ, משמע כוח המשיכה שלה יותר חזק.
הַשֶמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג g.

כדור הארץ וגופים נוספים (הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינורים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי) חגים סביב השמש במסלול קבוע עקב כוח המשיכה שלה.

מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח המשיכה הרב של השמש מושך חומר פנימה, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו-גרעינית דוחפת את אותם הגופים החוצה. הגופים הגדולים (כוכבי הלכת) במערכת השמש מצויים במסלולים יציבים של סיבוב סביב השמש, כאשר כח הכבידה של השמש הוא הכח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הגופים נקבעים על ידי האינטראקציה הכבידתית בין כל הגופים במערכת השמש, אם כי השמש עצמה היא הגורם הדומיננטי ובקירוב ראשון, המסלולים הם מסלולים אליפטיים קפלריאניים. יתרה מזאת, האנרגיה של קרינת השמש תומכת בכל החיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ומזג האוויר הגלובלי.

השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (helios). במיתולוגיה הכנענית, קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש".


הסמל האסטרולוגי והאסטרונומי של השמש מורכב מעיגול שבמרכזו נקודה - על אף שנראה שהסמל מציין את מיקום השמש במרכז מערכת השמש, הוא קדם לתפיסה ההליוצנטרית.

כפי שניתן להבין בשל גודלה של השמש והמציאות שהיא לא חגה סביב כוכבי הלכת אלא הם חגים סביבה חשוב שכוח הכבידה שלה יהיה הגדול (: