5 תשובות
לחם לבן (כמו אורז לבן) עשוי מחיטה שעובדה עד שאין בה כל ערך תזונתי ובגלל זה יש בה בעצם ערך תזונתי הפוך - כלומר זה בעצם כמו לאכול כפיות סוכר שלמות, ללא ערך ועם נזק מצטבר לגוף. לחם מקמח חיטה מלאה (וכמה שיותר אחוזים) בעצם עובד הרבה פחות או בכלל לא, יש בו את העטיפה של החיטה ואת כל הערכים התזונתיים ולכן מומלץ הרבה יותר, בגלל הסיבים התזונתיים. הוא לא קשור אגב לדיאטה/הרזייה, אלא לבריאות ויציאות סדירות.
ההסבר שלי קצת יותר מסובך, אבל נדמה לי שהוא שווה את המאמץ.
רוב הגרעינים, לרבות דגנים כמו חיטה, בנויים מקליפה קשה עשירה בתאית ובמינרלים וחלק פנימי רך ועשיר בעמילן. גם התאית וגם העמילן הם פחמימות, אבל את התאית יונקים (כולל אותנו) לא מעכלים ואת העמילן אנחנו מעכלים בקלות - אפילו יותר מדי בקלות.
התאית מגרה את המעיים ומשפרת את העיכול ואילו העמילן פשוט הופך לסוכר (או למעשה - לגלוקוזה, שהיא הסוג הכי "פשוט" של סוכר). זה מתחיל לקרות כבר בפה, כשאנזימים שמצויים ברוק מפרקים אותו.
לחם לבן עשוי מקמח לבן, שמכיל בעיקר את התוך העמילני. קשה להאמין אבל אכילת בגט, שהוא הלחם הכי "לבן", מעלה את רמת הסוכר בדם בכ-60% יותר מאכילת סוכר לבן... המחקרים האחרונים הוכיחו סופית שעודף של סוכרים בתזונה, כולל לחם לבן, מגדילים את הסיכון לחלות בסוכרת מבוגרים ("סוג 2").
העיכול האיטי של הלחם הלבן גם מגדיל, ככל הנראה, את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס שאחד הגורמים לו הוא פינוי איטי של מזון החוצה מהמערכת. זה לא אומר שלחם לבן הוא מסרטן, אבל יחד עם הרגלי תזונה גרועים אחרים לחם לבן עלול להיות מאד לא בריא.
לחם מלא הוא קצת יותר טוב - לא הרבה יותר כפי שאנשים טועים לחשוב. מבחינת הפעלת המעיים, הוא טוב יותר מלחם לבן. הוא מכיל יותר מינרלים (וגם קצת ויטמינים אבל באמת קצת). לא ברור כמה מהם אנחנו מצליחים לעכל, ומבחינת הגדלת רמת הסוכר בדם הלחם המלא רק קצת יותר טוב מסוכר לבן. מי שיש לו מעיים רגישים, לא יפיק תועלת מאכילת לחם מלא ואולי אפילו יסבול ממעי רגיז או שלשולים.
פרקטית, חיטה, דגנים ואורז הם לא המזונות הכי בריאים שיש ולא כדאי לאכול יותר מדי מהם. קטניות הם מקור בריא יותר לפחמימות וגם לחלבון. כשאוכלים פסטה, כדאי להקפיד שתהיה מאיכות טובה ותהיה עשויה מחיטת דורום שיש בה תכולת חלבון גבוהה שמאזנת את ההשפעה על רמת הסוכר בדם וטובה יותר לעיכול מקמח לבן או מלא מחיטה רגילה.
רוב הגרעינים, לרבות דגנים כמו חיטה, בנויים מקליפה קשה עשירה בתאית ובמינרלים וחלק פנימי רך ועשיר בעמילן. גם התאית וגם העמילן הם פחמימות, אבל את התאית יונקים (כולל אותנו) לא מעכלים ואת העמילן אנחנו מעכלים בקלות - אפילו יותר מדי בקלות.
התאית מגרה את המעיים ומשפרת את העיכול ואילו העמילן פשוט הופך לסוכר (או למעשה - לגלוקוזה, שהיא הסוג הכי "פשוט" של סוכר). זה מתחיל לקרות כבר בפה, כשאנזימים שמצויים ברוק מפרקים אותו.
לחם לבן עשוי מקמח לבן, שמכיל בעיקר את התוך העמילני. קשה להאמין אבל אכילת בגט, שהוא הלחם הכי "לבן", מעלה את רמת הסוכר בדם בכ-60% יותר מאכילת סוכר לבן... המחקרים האחרונים הוכיחו סופית שעודף של סוכרים בתזונה, כולל לחם לבן, מגדילים את הסיכון לחלות בסוכרת מבוגרים ("סוג 2").
העיכול האיטי של הלחם הלבן גם מגדיל, ככל הנראה, את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס שאחד הגורמים לו הוא פינוי איטי של מזון החוצה מהמערכת. זה לא אומר שלחם לבן הוא מסרטן, אבל יחד עם הרגלי תזונה גרועים אחרים לחם לבן עלול להיות מאד לא בריא.
לחם מלא הוא קצת יותר טוב - לא הרבה יותר כפי שאנשים טועים לחשוב. מבחינת הפעלת המעיים, הוא טוב יותר מלחם לבן. הוא מכיל יותר מינרלים (וגם קצת ויטמינים אבל באמת קצת). לא ברור כמה מהם אנחנו מצליחים לעכל, ומבחינת הגדלת רמת הסוכר בדם הלחם המלא רק קצת יותר טוב מסוכר לבן. מי שיש לו מעיים רגישים, לא יפיק תועלת מאכילת לחם מלא ואולי אפילו יסבול ממעי רגיז או שלשולים.
פרקטית, חיטה, דגנים ואורז הם לא המזונות הכי בריאים שיש ולא כדאי לאכול יותר מדי מהם. קטניות הם מקור בריא יותר לפחמימות וגם לחלבון. כשאוכלים פסטה, כדאי להקפיד שתהיה מאיכות טובה ותהיה עשויה מחיטת דורום שיש בה תכולת חלבון גבוהה שמאזנת את ההשפעה על רמת הסוכר בדם וטובה יותר לעיכול מקמח לבן או מלא מחיטה רגילה.
קמח לבן מכיל רק את העמילן של גרעין החיטה, בעוד שקמח מלא מכיל בנוסף גם את הסובין וגם את נבט החיטה.
שלום אלירן
התשובה דיי פשוטה בקמח מלא יש סיבים תזונתיים סיבים אילו גורמים ללחם (פחמימה) להיספג בגוף באופן אייתי יותר וכך לספק את צורכי הגוף בצורה מאוזנת לאורך זמן.
לחם לבן מתעכל תוך 10 עד 30 דקות ולעומת לחם מלא המתעכל באופן מבוקר תוך שעה עד שלוש שעות כך שמחזור הדם מקבל את האנרגיה מהסוכר שבעמילן באופן מבוקר ולא בקפיצות.
ישנם עוד יתרונות רבים לתהליך בעיקר בתהליך שיחרור האינסולין אך זה כבר יותר מסובך.
התשובה דיי פשוטה בקמח מלא יש סיבים תזונתיים סיבים אילו גורמים ללחם (פחמימה) להיספג בגוף באופן אייתי יותר וכך לספק את צורכי הגוף בצורה מאוזנת לאורך זמן.
לחם לבן מתעכל תוך 10 עד 30 דקות ולעומת לחם מלא המתעכל באופן מבוקר תוך שעה עד שלוש שעות כך שמחזור הדם מקבל את האנרגיה מהסוכר שבעמילן באופן מבוקר ולא בקפיצות.
ישנם עוד יתרונות רבים לתהליך בעיקר בתהליך שיחרור האינסולין אך זה כבר יותר מסובך.
בקישור שצירפתי, תראה את החלק שמסביר על ההרכב התזונתי