9 תשובות
כי אנחנו אנשים.
אנשים זה דבר חרא.
מאותה הסיבה שאנחנו שונטים אותם. די לעשות הכללות לא כולם שונאים
בני אדם זה דבר מטומטם,
אני מתבייש להיות בן אדם.
בכללי מכיוון שהם טוענים שא"י שייכת להם (אמנם הם גרו פה מאות שנים וישמעאל היה בנו של אברהם אבינו, אבל לנו הובטחה הארץ מפי הקב"ה - "כי ביצחק יקרא לך זרע", ה' אמר לאברהם).
שואל השאלה:
אבל אתם לא עונים על השאלה? איך זה בכלל התחיל השנאה הזאת?
מה הבעיה- הם חיו פה, ואז האום החליט להביא לנו את השטחים פה ואנחנו נדחסנו לכאן והערבים לא רצו אותנו ורצו להעיף אותנו מכאן ואנחנו לא רצינו לזוז מפה
ורצינו שהערבים יעופו. וכל אחד רוצה שהצד השני יעוף ואף צד לא רוצה לעוף כי כל צד טוען שהאדמה הזאת שייכת לו.
יש שנאה דתית, יש שנאה מדינית... לא חסר.. אני איתם, אנחנו אנשים, ואנשים זה שיט..
החדרה של אידיאולוגיה מגיל קטן אצל הערבים.. אומרים להם מגיל צעיר מאוד שיהודים הם רעים והם אוהבים להרוג... אצלנו זה קצת שונה, אנחנו פשוט תחת איום של טילים כל הזמן...
השנאה התחילה ( לפי מה שאני זוכר ויודע) מאז שחזרנו לפה (הציונים) והתחילו להתיישב פה ולנסות להקים אוטונומיה.
אמנם בהתלחה השנאה התבטאה בעיקר בבזיזות של הערבים על היהודים וכתוצאה מכך הקמת ארגוני שמירה שהרגו ערבים וכך התחילה שרשרת אין סופית (אני לא בטוח אם זה התחיל כבר תחת שלטון הטורקים או רק אחרי שהבריטים כבשו את א"י).
בכל מקרה לאחר שהבריטים כבשו את ארץ ישראל הערבים והיהודים שחיו כאן הבינו שתקום מדינה בקרוב וכל אוכלוסיה "נלחמה" על הזכות להקים פה מדינה.. כאשר הוחלטה תכנית החלוקה הראשונה התחילו מאבקים בנושא כמות השטחים שתוקצה לכל אוכלוסיה ולאחר שנתקבלה תכנית החלוקה של 1947 (כ"ט בנובמבר) הערבים פרצו במאבק אלים מובהק נגד היהודים אשר חיו בשטחי א"י ולאחר הכרזת העצמאות גם מדינות ערב נוספות הצטרפו לקרב והמאבק נהיה למלחמה שכולנו מכירים כמלחמת השחרור.
מאז היו הרבה מלחמות ומאבקים בין מדינת ישראל למדינות ערב ולפלשתינים שהמשמעותית ביותר (לפי דעתי) היתה מלחמת ששת הימים בה השפלנו את מצרים וסוריה וירדן וכבשנו שטחים רבים ושילשנו את גודלה של ישראל. מאז אנחנו תקועים עם איו"ש (אזור יהודה ושומרון) ועם עזה (שעזבנו אותה ב2005) ועם כל התושבים ה"פלשטינים" שחיים שם שרוצים מדינה משלהם (על חשבון מדינתנו שלנו).
בקיצור השנאה לא היתה תמיד. מאות שנים היהודים שחיו בישראל חיו בשלום עם הערבים (שלום יחסי כמובן כי תמיד מתנהגים אלינו לא משהו במקום בו אנחנו לא שולטים).
כמובן שמעולם לא היו יחסי חיבה מאוד גדולים בינינו אבל השנאה האמיתית התחילה במאה שנים האחרונות בערך.
(מצטער על כל טעות או אי דיוק אבל זה לפי מה שאני יודע ואני כמעט בטוח אני יודע נכון כאילו הדבר היחיד שאני לא בטוח לגביו זה אם השנאה התחילה כבר עם השלטון הטורקי כי תלוי מה את מחשיבה ערבים (פלשטינים או ערבים בכללי) ואז יש מצב שזה התחיל עוד לפני כי היו חיכוכים קצת בין השלטון העות'מני לבין הקהילה היהודית ציונית
באותו הנושא: