אם אני בקושי אוכלת, ולא קמה מהמיטה, ולא עושה שיעורים, ומקשיבה למוזיקה דכאונית וכל היום בוכה דליים של דמעות, זה אומר שאני בדיכאון?

נראה לי שכן

זה אומר שאת ממש מבואסת, כן.

אממ.. כנראה שכן.. אבל למה את בדיכאון נסיכה?

זה תלוי גם בתחושות שלך מפבנים.
אבל מה שציינת זה אכן חלק מהתסמינים.

אממ... ולמי שמעלי (מעל התגובה הראשונה שלי), לא תמיד צריכה להיות סיבה כדי להיות בדיכאון.
אני מדברת בתור מישהי שבכל זאת, יודעת.

ויקיפדיה: "דיכאון".

זה תלוי בעוד הרבה דברים

זה מחייב שתיהיה סיבה לדיכאון אבל אם יש אז למה לא לבדוק למה..?:)

לא מחייב *

לאו דווקא..
יכול להיות שכן, ויכול להיות שזה דיכדוך זמני שיעבור..

קרה משהו שקרם לך לזה? אם כן- מה קרה?
אולי אפשר לעזור?

אתם טועים. משהו חייב לגרום לדיכאון זה לא קורה לבנאדם מאושר.
גם אם זה קורה בלא מודע משהו מהסביבה צריך להשפיע בצורה שלילית כדי שיווצר דיכאון.
זה יכול להיות משהו מתמשך כמו בעיות במשפחה שנמשכות שנים. ואז לא תמיד מודעים לסיבה וזה לא תמיד דיכאון כרוני זה יכול להיות מרמור חוסר יכולת להביע אהבה לאנשים ולחשוב ש"אני" אדם אהוב או להעריך את עצמי הרבה פחות ממה שאני שווה.
וזה יכול לקרות ממקרה קיצוני כמו מוות של מישהוא מוכר.
אבל תמיד יש סיבה
ואצלך נדמה שמשהו ממש כרוני קרה שגרם לך לעצב כזה
בואי לפרטי:)

אתה לא יכול לקבוע לה שהיא בדיכאון רק ע"פ 2 שורות שהיא רושמת!
אתה לא פסיכולוג.
מי אמר לך שזה כרוני אצלה? אל תקפוץ מייד למסקנות ותאבחן אותה.!
נכון שיכול להיות שהיא בדיכאון (הכוונה לדיכאון מחלה, ולא המילה דיכאון כביטוי לעצב)
ויכול להיות שהיא סתם מדוכדכת.!

לא חייב. ישמצב שזה סתם מצברוח מבאס כזה..