נכנסתי עכשיו לענינים של פרו אנה שזה בעד אנורקסיה ופרו מיה שזה בעד בולמיה. יש מישהי שמבינה בזה ובעד זה שתוכל לעזור לי ולהכניס אותי לענינים?! אני חייבת להוריד 15 קילו במהירות.

גם אני מתחילה להיכנס לפרו אנה (:

שואל השאלה:
תפני אלי בפרטי בבקשה:)

אל תעשו את זה זה מסוכן! אתם יכולות למות מזה! יש עוד הרבה דרכים להוריד במשקל כמו לאכול כמו שצריך ולעשות ספורט.

אני צריכה גם עצות בקשר לפרו אנה.. אני מנסה ומנסה וכל הזמן נשברת אני יודעת שהמישקל שלי תקין ואפילו באידיאל אבל אני מפחדת כל הזמן להשמין והמחשבה הזאת לא עוזבת אותי..

גם אני נישברת כול הזמן.. ):

אני מבינה בזה ובעניינים בהחלט.
מתוקות, למה? מה שנראה ככיף, כדבר שיגרום לכן לאהוב את עצמכן, להיות מושלמות, מדהימות, הכי-הכי בעולם... הוא לא אחר משקר אחד גדול. הונאה אחת גדולה של אנה.
כי לאהוב את עצמך? לא תאהבי.
להגיע למצב שבו תספקי אותה והיא תגיד "זהו, די, את מספיק רזה, את יפה, את מדהימה"? לא תגיעי אף פעם. אנה אף פעם לא מסופקת.
להגיע למשקל שאליו את רוצה להגיע? "רק" 15 קילו? את לא תגיעי. כי זה לא יספיק לה. אחרי ה-15 האלה, יהיו עוד 5, ועוד 5 ועוד 5.. ואז... ואז תראי את הפרחים מלמטה אם את מבינה את הכוונה.
לאהוב אותך יותר? לא יאהבו. ההפך, זה ירחיק אותך מכולם. מהחברים, מהמשפחה, והכי נורא- מעצמך.
כל מה שיש לך? תגידי לו יפה שלום ולא להתראות. מחזור? פוריות? עצמות שלא נשברות מכל נפילה? שיער שלא נושר בכמויות מטורפות מהראש? גוף שלא צומח עליו שיער בכל מקום? לב שעובד כמו שצריך בלי בעיות? בטן בלי כאבים? גוף בריא? עתיד? סיכוי לקריירה? סיום תיכון? הולדת ילדים? ציונים? את? יאללה, ביי!
מתוקות, אני לא משקרת. זאת המציאות. אנה לא טובה, היא רעה. היא לוקחת הכל ונותנת לך חתיכת אדרנלין מטופש שתאמיני לי שהאדרנלין של לנצח אותה ולחיות חיים נורמליים ומאושרים טוב פי מיליון, ואני יודעת כי חוויתי את שניהם. כי גם אני הייתי שם ויכולה לספר לך מכאן ועד הירח דברים שקרו לי בגלל אנה בגוף, דברים פיזיים, וגם דברים נפשיים, דברים שהיא לקח, ה שנים מהחיים שלי שנלקחו על.. ספירת קלוריות? זריקת אוכל? שקרים? התכנסות בתוך אנה? אדרנלין?! על לכמעט להרוג את עצמי?
ואח"כ כל-כך כל-כך קשה לצאת.
טיפ שלי? אל תיכנסו לזה. אנה היא שקרנית צבועה ומטומטמת שלא מבינה מהחיים שלה.
הייתי תקועה שנתיים וחצי בבתי חולים, בתוך שלל מחלקות, בגלל אנה. לא למדתי שנה שלמה... אוקיי? תאמינו לי שאני יודעת על מה אני מדברת. שנתיים וחצי במחלקה! תודה לאל, אני משתחררת בקרוב, בדצמבר. אחרי שנתיים וחצי מהחיים שלי שביליתי שם... לא בתוך אנה, אלא בתוך הבי"ח, ושנה וחצי מתוכן ביליתי על לנסות לצאת מזה ולתקן את הנזק שגרמתי לעצמי.
אז אל תגידו שאנה היא טובה ושלכן זה לא יקרה.. כי בשניה שבה אתן מתחילות לזרום איתה, מהרגע ההוא, כל דקה שבה אתן חיות איתה מקרבת את המוות שלכן ומגדילה את הסיכוי שלכן לאבד את עצמכן לעד.
וזה כ"כ כ"כ לא שווה את זה.
בבקשה- תפסיקו!
לפני שנה וחצי בחרתי לצאת מזה, בחרתי להילחם... בחרתי בחיים. ואתן יודעות משהו? אני לא מתחרטת על זה אפילו לשניה. כי זה כ"כ שווה את זה. כי התחושה מדהימה. כי זה המעשה הנכון. וזאת הדרך הנכונה, ואני יודעת את זה כי הדרך הזאת לא תביא אותי לקבר או לבי"ח (שוב), אלא תביא אותי לחיות חיים מלאים ובריאים בעז"ה עד 120.
בבקש, ה אל תעשו את זה לעצמכן...
אם צריך משהו- אני תמיד כאן.
אתן יכולות לנצח אותה ולהגיד לה לעוף לעזאזל, זה לא קל אבל זה אפשרי ושווה את זה! you can do it!

ואו