2 תשובות
הזכות הטבעית שלנו להיות ככל עם ועם, לעמוד ברשות עצמו במדינה ריבונית. הזכות אינה מנומקת.
אך קביעת ארץ ישראל דווקא כמקום בו זכאי העם היהודי לממש את זכותו, זוכה להנמקה נרחבת, הן של עצם הקשר ההדוק של העם לארץ ישראל והן לגבי מניעת טענת "התיישנות" של הקשר ההיסטורי. יחד עם זאת אין התייחסות על גבולות הארץ.
מצויין במגילה את הקשר של התנ"כ, הגלות והכמיהה לשוב להנה, הזכות ההסטורית שהוזכרה גם בימי הרצל (אמנם פחות בזיקה לארץ -תכנית אוגנדה אך מקום שיהיה מקלט ליהודים), הצהרת בלפור שהזכות ההסטורית הוכרה בה, השואה שהאיצה ויש שיגידו שבעקבותיה אץ התהליך ולבסוף ההכרה בכט בנובמבר.
בנושף לדברים שאמר זה שמבין במחשבים חשוב לזכור את דבריו של בן גוריון בעצרת האומות המאוחדות שבה הוצבע על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל ואלו היו דבריו (לא ציטוט מדויק)

לפני כ 300 שנה יצאה מחופי אנגליה אוניה שעליה היו המתיישבים הראשונים של אמריקה. האם מישהו זוכר כמה זמן הייתה האוניה בדרכה? מה לבשו האנשים שהיו עליה? מה אכלו האנשים שהיו עליה? אף אחד אינו זוכר אבל אף אחד אינו מטיל ספק בזכותם של המתיישבים הללו להתיישב באמריקה ולבנות את ארצם בה.
עם ישראל יצא ממצרים אל הארץ שהובטחה לו, ארץ ישראל, אנחנו יודעים היטב מתי יצא לדרכו,| אנו יודעים היטב כמה זמן שהה בדרך עד שהגיע לארצו המובטחת, אנו יודעים גם מה אכלו האנשים בדרכם ומה לבשו, ואנחנו יודעים במדויק מתי נכנסו לארץ ומתי התרחשו כל האירועים שעברו על העם הזה, ומי לדעתכם יעצור את העם הזה לחזור למולדתו רבת השנים?

אלו בערך היו דבריו של דוד בן גוריון ולאחריה נערכה ההצבעה והוחלט על הקמת מדינה לעם היהודי.

זכותו של העם, גם אם אינה רשומה באופן ברור במגילת העצמאות, היא זכותו התנכי"ת, לא לחינם אברהם אבינו רוכש בכסף מלא את מערת המכפלה ורושם זאת במרשם הקרקעות של אנשי חת, לא לחינם יצחק רוכש שדה במאה קשיטה, כל אלו הם סימנים ברורים שהשאירו אבות העם היהודי כגושפנקא שארץ ישראל שייכת לעם היהודי.

פתיחתה של מגילה העצמאות מאזכרת את הדבר:
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

וכן בפסקה השלישית
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית,

בברכה
מאיר שמחוני
מורה ומאמן לחיים