4 תשובות
חליל צד
חליל צד
חליל צד...
הצליל שלו ממש יפה ומיוחד כזה..
בתכלס זה גם הרבה יותר קשה אבל אני חושבת שאם צריך לבחור אז חליל צד
הצליל שלו ממש יפה ומיוחד כזה..
בתכלס זה גם הרבה יותר קשה אבל אני חושבת שאם צריך לבחור אז חליל צד
אני מנגנת על חליל צד כבר 4 שנים פחות 9 ימים.
כששמעתי את הכלי ב"חי" וראיתי אותו לראשונה, הייתי בת שלוש וחצי, זה היה בבית של חברה שלי מהגן. אחותה הגדולה ניגנה, ואני, בתור אחת שכבר מהרחם שמעה מוזיקה (בעיקר קלאסית), התאהבתי והייתי חייבת ללכת לראות.
היא גררה אותי משם לשחק, אבל אני התאהבתי.
בחליל צד.
מאז אותו היום חזרתי ואמרתי "אני אנגן בחליל צד."
זה היה החלום הכי גדול שלי, (לנגן בחליל צד ולנגן בחליל צד במגמת מוזיקה בבי"ס שבו אני לומדת עכשיו). תמיד ידעתי שכשאגדל, אנגן בחליל צד. זה היעוד שלי, מה שאני צריכה לעשות ואעשה.
התחלתי עם חלילית בגיל שבע וחצי, עברתי לחלילית אלט בגיל תשע וחצי, יום לפני יום הולדת 12 נסעתי עם אבא שלי להביא את החליל (המורה שלי הלכה ובחרה... רק היינו צריכים לבוא, לשלם ולקחת), ולהגיד שהייתי הכי מרוגשת בעולם זה בלשון המעטה. יומיים אחרי הבת מצווה שלי, התחלתי ללמוד לנגן.
הייתי הכי מאושרת בעולם.
עד היום, אחרי חצי שנה במגמה וארבע שנות נגינה, בכל פעם שאני רק חושבת על החליל אני מתמלאת באושר ובשמחה.
חליל צד זה הכלי הכי מדהים שיש. זה הכלי שלי, ולא משנה כמה שנים יעברו... האהבה וההתאהבות שלי אליו רק הולכות וגוברות.
חליל הוא משהו אישי, הכל בו פועל ישר ממך, הוא צינור לנשמה, דרכו אני מבטאת את עצמי. הוא חלק ממני.
הדרך שלי לא פשוטה בכלל, אני לא מתכוונת רק להפקת הצליל והכל... זאת לא הבעיה. הבעיה היא שבחרתי בכלי שממבט ראשוני הכי לא מתאים לי פיזית- יש לי בעיות בידיים (כאבים ושיתוקים בחורף.), פצעים בפה, אני לא חזקה במיוחד... (צריך כוח כדי לעמוד ולהפעיל את הסרעפת), אבל זה שווה את זה לגמרי.
אני נלחמת כדי לנגן, אני מעדיפה לנגן ולבכות בתקופות קשות (פיזית) מלא לנגן ולהרגיש רע.
חליל צד זה הכלי הכי מושלם שיכולתי לבקש.
אז אנ יצריכה להילחם ולבכות קצת, אבל זה שווה את זה. לגמרי שווה את זה.
אין דבר שהופך אותי ליותר מאושרת מללכת, להרכיב את החליל ולנגן. גם לא עם דיסק, גם בלי הרכב, בלי תווים... פשוט לאלתר מהנשמה שלי, מהנפש. זה הדבר שגורם לי להרגיש הכי טוב.
בחליל, כל דבר- החל בהפסקת הצליל וכלה במעבר מצליל לצליל, מופק על ידי הנגן. הכל בא ממך. דרך האצבעות, הסרעפת, הריאות, הפה, השרירים, הלשון. חליל הוא כלי אישי, הצליל שלו יפהפה ונכנס ללב, יש בו משהו שגורם לאנשים לרצות לשמוע ממנו עוד ועוד.
אבל, מי אנחנו שנבחר בשבילך? כל אחד והכלי שמתאים לו. הכלי שלו. צריך ללכת עם הלב..
בהצלחה:)
כששמעתי את הכלי ב"חי" וראיתי אותו לראשונה, הייתי בת שלוש וחצי, זה היה בבית של חברה שלי מהגן. אחותה הגדולה ניגנה, ואני, בתור אחת שכבר מהרחם שמעה מוזיקה (בעיקר קלאסית), התאהבתי והייתי חייבת ללכת לראות.
היא גררה אותי משם לשחק, אבל אני התאהבתי.
בחליל צד.
מאז אותו היום חזרתי ואמרתי "אני אנגן בחליל צד."
זה היה החלום הכי גדול שלי, (לנגן בחליל צד ולנגן בחליל צד במגמת מוזיקה בבי"ס שבו אני לומדת עכשיו). תמיד ידעתי שכשאגדל, אנגן בחליל צד. זה היעוד שלי, מה שאני צריכה לעשות ואעשה.
התחלתי עם חלילית בגיל שבע וחצי, עברתי לחלילית אלט בגיל תשע וחצי, יום לפני יום הולדת 12 נסעתי עם אבא שלי להביא את החליל (המורה שלי הלכה ובחרה... רק היינו צריכים לבוא, לשלם ולקחת), ולהגיד שהייתי הכי מרוגשת בעולם זה בלשון המעטה. יומיים אחרי הבת מצווה שלי, התחלתי ללמוד לנגן.
הייתי הכי מאושרת בעולם.
עד היום, אחרי חצי שנה במגמה וארבע שנות נגינה, בכל פעם שאני רק חושבת על החליל אני מתמלאת באושר ובשמחה.
חליל צד זה הכלי הכי מדהים שיש. זה הכלי שלי, ולא משנה כמה שנים יעברו... האהבה וההתאהבות שלי אליו רק הולכות וגוברות.
חליל הוא משהו אישי, הכל בו פועל ישר ממך, הוא צינור לנשמה, דרכו אני מבטאת את עצמי. הוא חלק ממני.
הדרך שלי לא פשוטה בכלל, אני לא מתכוונת רק להפקת הצליל והכל... זאת לא הבעיה. הבעיה היא שבחרתי בכלי שממבט ראשוני הכי לא מתאים לי פיזית- יש לי בעיות בידיים (כאבים ושיתוקים בחורף.), פצעים בפה, אני לא חזקה במיוחד... (צריך כוח כדי לעמוד ולהפעיל את הסרעפת), אבל זה שווה את זה לגמרי.
אני נלחמת כדי לנגן, אני מעדיפה לנגן ולבכות בתקופות קשות (פיזית) מלא לנגן ולהרגיש רע.
חליל צד זה הכלי הכי מושלם שיכולתי לבקש.
אז אנ יצריכה להילחם ולבכות קצת, אבל זה שווה את זה. לגמרי שווה את זה.
אין דבר שהופך אותי ליותר מאושרת מללכת, להרכיב את החליל ולנגן. גם לא עם דיסק, גם בלי הרכב, בלי תווים... פשוט לאלתר מהנשמה שלי, מהנפש. זה הדבר שגורם לי להרגיש הכי טוב.
בחליל, כל דבר- החל בהפסקת הצליל וכלה במעבר מצליל לצליל, מופק על ידי הנגן. הכל בא ממך. דרך האצבעות, הסרעפת, הריאות, הפה, השרירים, הלשון. חליל הוא כלי אישי, הצליל שלו יפהפה ונכנס ללב, יש בו משהו שגורם לאנשים לרצות לשמוע ממנו עוד ועוד.
אבל, מי אנחנו שנבחר בשבילך? כל אחד והכלי שמתאים לו. הכלי שלו. צריך ללכת עם הלב..
בהצלחה:)
באותו הנושא: