מי שיודע מה זאת בדידות מוכן להסביר לי למה זה נראה לאחרים כל כך רע?

כי יוצר האדם, האל העיד עליו כי לא טוב היות האדם לבדו.

האדם הוא חיה חברתית, ואם היצרן מעיד עליו ככה, מי אנחנו שנגיד לא?!

שואל השאלה:
אני כבר לגמרי השלמתי עם הבדידות שלי,
אבל תמיד כשאנשים מסתכלים עלי ברחמים,
אני מרגישה שאני כל כך שונאת את עצמי,
כאילו שזאת בחירה שלי...
אומרים לי בואי אלינו, בואי שבי איתנו,
לא רוצה! לא מרגישה בנוח,
כולם מסביבי צבועים, מסתכלים במבטים כל כך מוזרים...
עדיף להיות לבד מאשר עם אנשים שעושים לי רע: (

הנה

שואל השאלה:
אני מנחשת שכל מה שכתוב שם נאמר ממקום לגמרי אובייקטיבי,
מי שחווה על בשרו בדידות, מבין מאיזה סיבה הוא הגיע למצב הזה...
ולפעמים זה הרבה יותר נוח להיות לבד מאשר עם מליוני אנשים שלכל אחד צבע אחר.
תאמינו לי שניסיתי, נפגעתי. אני כל כך פגועה. ושוב ושוב ושוב, אבל מה יוצא לי מזה חוץ מבכי?
כלום.

אולי תנסי להיות עם מישהו או מישהי, תדברי, תשפי מישהו, תהיי עם אנשים שאת יכולה להיות איתם, יש דברים שאם תרצי לספר או לחלוק לא יהיה לך עם מי, אפילו יום הולדת תעשי לבד וזה לא כיף, לא טוב להיות האדם לבדו.. אולי יש אנשים שלא עושים לך רע?

שואל השאלה:
זה פשוט עולם מגעיל, תודו בזה.
אנחנו אנשים מגעילים. שום דבר לא טוב לנו.
אם רואים מישהו נדחף ונדבק ישר חושבים איזה קרציה איזה נודניק שילך כבר
אם רואים מישהו בודד ישר חושבים מה יש לו, אוהב להיות לבד...
חה, עולם אכזר.

ממש לא, העולם לא רק רע, יש אנשים טובים, את פשוט לא מצאת אלה שטובים. העולם לא מגעיל, יש שני צדדים לאותו מטבע, באותו זמן הוא יכול להיות מדהים ונפלא ומלא נפלאות והדר, מהרהיב ביופיו, מלא עצומה וטבע עצום אם מנסים להסתכל על זה אחרת, אנו לא אנשים מגעילים יש גם אנשים טובים ואכפתיים, יש דברים שכן טובים לנו נפשית ורוחנית, אף אחד חושב ככה על אנשים שאוהבים להיות לבד, פשוט דואגים להם וחושבים שהם יהיו עם אנשים מאשר לבד, לא תמיד טוב להיות לבד, איך תחגגי יום הולדת? למי תספרי בדיחות או דברים כאלה? את תזמיני לסרט? יש דברים שצריך לשתף אותם, העולם לא אכזר בכלל..

שואל השאלה:
תקשיבי, אני לא סתומה,
עברתי דבר או שניים בחיים שלי,
אני מכירה המון אנשים ו- וואלה? אני מוצאת אולי 3 אנשים שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם בעיניהם עצומות ולא לפחד להיפגע. יודעת מי אלה?
אבא. אמא. אחות.
תאמיני לי שניסיתי כבר הכל, אני לא תמימה, לא אוכלת את השטויות האלה, שיש כאלה ולא מצאתי...
אף אחד לא נאמן, כל אחד דואג לעצמו, עם המון אגו,
ויודע להגיד המון דברים רעים על אחרים אבל הוא? מושלם לנצח.

ואולי את טועה ויש אנשים טובים? את פשוט רואה את השלילי, חשבי חיובי ותשני את הגישה שלך, אין צורך להסתכל על העולם עם משקפיים שחורים ולהיות שלילי, זה לא טוב..

שואל השאלה:
אז אני מסבירה לך שתמיד תמיד אני מנסה לראות את הטוב, נותנת הזדמנות לכולם,
שופטת את כולם לטובה, ובשניה אחת, בלי התראה מוקדמת - אני שוב נפגעת.
בת כמה את?

23, ואני חושבת שאת צריכה להמשיך להאמין בטוב שבאנשים, את לא צריכה להיות לבד כל הזמן, לפעמים זה טוב ולפעמים זה רע, את תהיי צריכה לספר למישהו או לשתף אנשים וכל זה, לא משנה אם נפגעת או לא, יש אנשים שהם באמת טובים ולא מעניין אותם האינטרס שלהם בכלל, אז אל תאיישי בגלל שכמה מקרים שנכשלת או שקשר לא הצליח וכל זה, זה חלק מזה, לא תמיד מה שאת מצפה או רוצה יקרה, מי ששווה אותך תבטחי בו ותהיי איתו ומי שלא, אז לא צריך, העיקר שתהיי עם אנשים שבאמת מעריכים אותך, לא תמיד להיות לבד זה טוב, אמנם זה קשה לפתח ציפיות ולראות את הטוב אם אנשים פוגעים בך וכל זה, אבל אל תאבדי האמונה באנשים, אנשים יכולים להיות טובים וגם רעים, אבל אולי תהיה לך הפעתה לגלות שהאנשים שהכי מגיע להם שתסמכי עליהם והם באמת נאמנים אליך יעריכו אותך ויראו לך שאת אדם נפלא. המשיכי להאמין בטוב של אנשים ותדוני אותם לכף זכות

שואל השאלה:
אני מבטיחה לנסות, למרות הפחד להיפגע,
אנשים שעברו את זה מבינים שזה בכלל לא פשוט,
זה כמו לתת לעצמך כאפה ועוד אחת ועוד אחת.
אבל מה אני יכולה לעשות?
תודה לשלושתכם, שיהיו לכם חיים יפים: (

גם לך יהיו חיים יפים אם תדאגי שיהיו לך כאלה.. בהצחלה. תראי שאת יכולה..