איך יהדות באה לידי ביטוי בחייכם? פליז תענו

אני דתי..

בחיי שלי
-תפילה כל בוקר וצהריים,
תהילים של אותו יום, ולימוד תורה לפחות שעתיים כל יום, בבוקר ובערב, (לקיים ''והגית בו יומם ולילה'' ) שמירת שבת וחגים, מעשרות, התחזקות בתיקון המידות כמו כעס, חוסר סבלנות, רצון לקבל, וגאווה.
שכוללות, חשיבה לפני תשובה, לדון לכף זכות ולמחול.
והכי חשוב, להבין לדעת ולהפנים היטב, שכלום מכלום, בא לי מבני אדם, אלא הכל הקב''ה גורם לי, וכולם שליחיו, לטוב או לרע. וכל מה ש''קרה'' לי, לא מקרה הוא, אלא כדי ללמדני משהו.
קריאת שמע על המיטה והרהורים במעשיי באותו יום.
זו כל ''התורה''.

כשאני יוצאת ונכנסת לבית, או כל מקום אני מנשקת את המזוזה.

כשיש לי בעיה כלשהיא אני פונה ישירות לאלוקים, הוא הרופא והוא המרפא ואין עוד מלבדו..

קוראת תהילים, ומתפללת.

שחוגגים את החגים, ולכל חג יש משמעות.

ושבת קודש שהיא אות ברית.

ותמיד להגיד ברוך השם


נ. ב. ואני לא דתיה בחיצוניות

מה שחשוב זה הפנימיות

בחיי-

כפייה לעשות דברים שאני לא רוצה
הסתתרות מהחברה כיום, פעם הייתי חיי בסתר כ"אתאיסט" כי אף אחד לא קיבל את זה טוב.
חוקים טיפשיים.

את באמת... אני בכלל לא שומרת כשרות
לא חוגגת את החגים כמו שצריך למשל לא קוראים בהגדה וכאלה..
אבא שלי בחיים לא היה בבית כנסת
אני לא מנשקת מזוזות.
אבל אני מאמינה בה' ובתנך

אני רוצה להגיד משהו, יוני זה לא כפייה דתית, אתה פשוט לא בדקת את זה לעמוק, אלה לא חוקים טיפשים, ואני חושבת שאולי אבא שלך יבקר קצת בבית הכנסת, יש שם תפילות ממש יפות. וגם לנסות לחוגג קצת את החג כמו שחוגגים אותו או לשמור כשרות, את המינימום לעשות בשביל זה, יהדות בשבילי זה ערך רוחני, אני רואה בשבת, מין חופש כזה מטלויזה וזה, שקט, הכוונה שאני מרגישה שאני לא צריכה לראות בשבת טלויזה או משהו, כי אני לא רואה בזה צורך, כל המשפחה ביחד, אוכלים, מדברים, אמנם יש מריבות ויכחוים, השקט, לקרוא ספרים או הלכות עם הסברים, לטייל, לישון, לנוח מכל הדברים שמפריעים לנו להיות ביחד, חנוכה, יש לו ערך מעניין. האור והסיפור, פורים, למרות שאנשים איבדו עניין בחג עצמו, הסיפור מחדש על המן ואסתר, נס, הגורל והפך, פסח, אמנם המצוות וזה אבל זה כיף לעשות עם המשפחה או הדודים. הייתי בבית הכנסת, אחת התפילות הכי יפות זה שמע ישראל וכל מיני שם, אני משתדלת לשמור כשרות.

בגדול ועל קצה המזלג:
אמונה באלוהים שהוא האדריכל של העולם והמנהל של החיים שלי, וחובה עלי לקים את המצוות שבתורה לפי היהדות האורתודוכסית, כדי לקיים את התכלית שלשמה הביא אותי לעולם, שהיא להחזיר את הנשמה שלי טהורה אחרי 120 שנה כדי לזכות בצדק לגן עדן, (מסילת ישרים, פרק א׳).

בפועל זה מתבטא בתפילות בבית כנסת בוקר וערב (משתדל), שמירה על כשרות האוכל, לימוד תורה בזמן הפנוי, הימנעות מכל דבר עבירה בין אדם לחברו ובין אדם למקום (לאלוהיו), הקפדה על שאר פרטי המצוות.. שמקיפים כל פרט מהחיים..

יש עוד מקום להאריך בדיבור, אך לא זה המקום..