9 תשובות
נראה לי שכן...
את מסכנת את עצמך יש רף של קלוריות שצריך לאכול ביום, אם את רוצה להרזות פשוט תאכלי את הכמות קלוריות שצרחך, אבל באוכל בריא יותר
אם תמשיכי ככה עוד הרבה - אז כן
אבל תעשי טובה, אל תגיעי למצב הזה.
תצטרכי לפחות 2000 קלוריות, תאכלי בריא, תעשי ספורט, תלכי אפילו לדיאטנית אם את צריכה עזרה, ותרדי את המשקל שלך כמו שצריך.
כי בהרעבות, לא רק שזה מזיק לגוף שלך, גם בסוף התוצאות מכוערות. את לא נראית רזה יפה, את נראית רזה מסכנה. הבטן שלך תהיה נפוחה ויראו לך את הורידים - לא מחזה יפה.
תרדי במשקל בצורה בריאה. כדאי לך.
אני אכלתי היום רק 218 קלוריות.
אנונימי
שואל השאלה:
אבל אני שמנה מדיי בשביל אישפוז..
קודם כל- למה? כן, אני יודעת. כי את חושבת שאת שמנה, כי את חושבת שאת מכוערת ושאם תרדי במשקל ותהיי רזה, תהיי יפה יותר, חכמה יותר, מדהימה יותר.
אז זהו, שזה לא ככה.
בשביל האנורקסיה? את אף פעם לא רזה מספיק. ולא משנה אם את שוקלת 20 קילו או כמו שצריך, את תמיד שמנה בשבילה. ואני מדברת מניסיון.
תקשיבי, זה כ"כ כ"כ כ"כ לא שווה את זה... את יודעת מה יקרה אם תמשיכי? המחזור ייפסק, יהיו לך בעיות בפוריות, סכנה לעקרות, השיער ינשור לך מהראש, יצמח לך מלא שיער על הגוף, דלדול בצפיפות העצם- כל נפילה תגרום לשבר, את תחלשי עם הזמן והשרירים שלך יהרסו כי הגוף יפרק אותם, בעיות בלב... לאט לאט הגוף יתפרק, ויום אחד הוא יקרוס ואז... אז כבר יהיה מאוחר מדי.
אם יכולים לאשפז אותך? תראי, אני לא יודעת באיזה מצב את נמצאת (פרט למצב שבו את על הגבול אם לא עברת אותו כבר של האנורקסיה...) אבל יכולה לומר לך שאמנם לא מאשפזים כל כך מהר, אבל גם לא כל כך לאט. זה תלוי במצב. אבל בעיקרון, אם את ממשיכה ככה ולא יוצאת ויורדת ויורדת והורסת לעצמך את החיים? בהחלט.
חמודה, אני לא רוצה להפחיד, אני רק אומרת את האמת, האמת שחוויתי על בשרי, המציאות שבה אני חיה. ומניסיון- בבקשה, תפסיקי.
ולא רק את אלא כולן- אתן מדהימות, אתן מהממות, ואתן אולי מגלגלות עיניים עכשיו "אני יפה? כן בטח. ברור. אין לך מושג מי אני בכלל. אני מזעזעת ושמנה." ובטוחות שזאת המחשבה שלכן, מחשבה בריאה וטובה, אבל זה כ"כ לא נכון. זאת ההפרעה המדברת מגרונכן, המשתלטת לכן על הנשמה.
תחשבו על כל מה יש לכן כרגע וכל מה שאתן רוצות לעשות ולהשיג בחיים- לסיים תיכון? לא תסיימו ככה. למצוא עבודה נורמלית או עבודה בכלל? אין מצב. לא מקבלים אנורקטיות לשום מקום. ללדת? הצחקתן אותי... אין שום סיכוי במצב הזה ללדת.
וככל שאתן יותר דוחות את הרגע שבו תקומו מול ההפרעה ותגידו "נמאס לי! אני רוצה לחיות!" כך המלחמה תהיה קשה יותר, כך הסיכויים לכך שהגוף שלכן יהרס סופית גדלים. בהרבה.
בבקשה, תפסיקו. תצאו מזה כל עוד אתן יכולות. אני יודעת שזה קשה. אני יודעת שזה לא תמיד יהיה הכי נעים או הכי קל ולפעמים אפילו קשה, אבל זה שווה את זה. זה לגמרי שווה את זה. אתן שוות את זה.
ואתן מסוגלות. אתן מסוגלות לקום ולומר להפרעה שלכן ללכת לעזאזל, כי אתן רוצות לחיות!
you can do it! אתן מסוגלות לנצח אותה, לאהוב את עצמכן, לאכול ולהרגיש טוב עם זה (אוכל הוא לא רע- אוכל הוא טוב! אנחנו צריכים אוכל כדי לחיות!), להסתכל במראה ולראות את עצמכן כפי שאתן באמת ולאהוב אתכן.
<3
תמיד כאן אם צריך..
שואל השאלה:
תודה רבה רבה באמת שאת מדהימה.. אבל זה יותר מידי בשבילי אני לא יכולה לצאת מזה סתם ככה ולהגיד את האמת אני לא הכי רוצה להישתפר.. אני משתגעת כי אני אוכלת פחות מ850 קלוריות כל יום ולא יורדת.. אני כל כך מתוסכלת. אני לא יודעת איך ומתי זה יגמר כבר
תקשיבי, אני בת 12, ואני מתעמלת מיקצועית בהתעמלות קרקע ובעוד המון אנפי ספורט שונים, כך שיוצא שאני מתעמלת לפחות ארבע שעות ביום, אי אפשר לעשות ספורט ולא לאכול! אם תעשי ספורט ולא תאכלי, את פשוט תיקרסי, בנוגע לאנורקסיה, הייתי שם, כמה שלא תירדי במשקל, תמיד תירצי לרדת עוד, את חייבת לאכול!, בתור ספורטאית, אני חייבת לאכול הרבה יותר מילדות אחרות בגילי, אבל הספורט שאני עושה גורם לי להישאר רזה. על תעשי את זה לעצמך, תאכלי!
אנונימי
אם תגיעי למצב של תת תזונה כלומר של התעלפויות חולשה כללית והאנשים שאת חשובה להם ישימו לה הם ייקחו אותך לאשפוז