אני כל הזמן מרגישה שנולדתי בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון, כל כך הייתי רוצה לחיות בפריז של פעם של שנות ה50 ואני מרגישה כל כך לא שייכת לפה, מה לעשות?

מה לעשות? אין לך מה לעשות. זאת האמת. את לא יכולה ללכת במכונת זמן לשנות ה50 בפריז. את לא יכולה. נולדת כאן ולפני כמה שנים, תשלימי עם זה.

למה את רוצה לחיות שם?

תבני מכונת זמן ותטוסי אחורה...

תשמעי, אין הרבה מה לעשות בקשר לזה
את פשוט צריכה ליהנות מהחיים שלך במאה הזאת ובישראל (אלא אם יש לך כסף לעבור לגור בפריז)
בנוסף, את לא ממש רוצה לגור בשנים האלה, לא היו בכלל זכויות לנשים...

שואל השאלה:
כי אני שונאת את החיים שלי ואני מרגישה שהייתי רוצה לחיות בתקופות האלה, שאני מתאימה לשם

אבל מה אהבת בתקופות ההן?

אוף
אני כל כך מבין איך את מרגישה
אבל זה רק בגלל הסיפורים והספרים
של איך הכול היה נפלא בפריז והאווירה והתיאורים מושכים אותך
כי יש בזה מן קסם שהיית רוצה להיות חלק ממנו, נכון?
אבל באמת שאין לך מה לעשות עם זה
את יכולה רק לדמיין מה היה קורה אילו

אה יופי, סמנו לי מינוסים כי אמרתי לילדה את האמת.
זה פשוט טמטום גמור. זה לא שהיא יכולה לגנוב לדוקטור הו את הטארדיס ולחזור בזמן. אין דברים כאלה. את צריכה להפנים את זה.
איזו תועלת יש לך מזה שאת שונאת את החיים שלך ורוצה לחזור לשנות ה50 בפריז?
זה פשוט לא אפשרי.
את סתם עושה שטויות בגלל שטויות. במקום לשנוא את החיים שלך בגלל משהו שבחיים לא יקרה אולי פשוט תשלימי עם זה? את תרגישי הרבה יותר טוב. זה דבר בלתי אפשרי, תפנימי.
ואם לדעתכם זה רע שאני אומרת לה את האמת ישירות אז מצטערת, אבל זאת הדרך שלי להסביר לאנשים שאם הם יפסיקו להתבכיין על שטויות זה יעשה להם טוב.

שואל השאלה:
את הפשטות, התמימות, זה שילדים בגיל 13 לא היו מתנהגים כמו שילדים בגיל 13 מתנהגים פה, לתקופה שלא הכול היה רדוד, שהייתה צניעות, למוסיקה, כשהיו יוצאים החוצה ולא יושבים כול היום מול האייפון, להכול שם, יש שם כמו מין קסם