11 תשובות
אם אתה יוצא למסיבה שבה חילוניים עדיף לצאת אז עם חברים דתיים אומרת זאת מניסיון שלי
שואל השאלה:
זהו? ציפיתי לתשובות שיגידו באופן מעשי לאן ללכת לאיפה מתי וכמה זה עולה ואם צריך לשלם למי איפה מתי?
אנונימי
שואל השאלה:
והייתי שמח לדעת למה את חושבת שצריך ללכת עם חברים דווקא ואם אין אז בן אדם לא יכול?
אנונימי
אתה דתי? אני חוזר בתשובה. מאיפה אתה? אני יכול להכיר לך מקומות אם אין לך עם מי ללכת אבל תלוי מאיפה אתה... אם קרוב אללי אז סבבה. תדבר איתי בפרטי
אני לא באה להטיף מוסר אבל.. אולי כן.
אם אתה אומר שאתה דתי ואתה באמת אדם דתי שמקיים אורח חיים דתי מה לך ולמסיבות? כל עוד התכוונת למסיבה מעורבת תקן אותי אם טעיתי.
בכל מקרה, לך לשיעור תורה תאמין לי שאין הרגשהה נפלאה מזו אתה תחזור מסופק בהרבה מאשר שתחזור ממסיבה שכל כולה הבל וריקנות ושקריות!
ואני אומרת את זה לא בתור דוסית 100 שערים אלא בתור חוזרת בתשובה.
וההוא שהגיב מעליי.. אתה בטוח שחזרת בתשובה? כי אם כן תקרא את התשובה שלך שוב
לאנונימית.. קראתי טוב מאוד, אני חוזר בתשובה בכיוון מסורתי ולא חרדי-דתי.
טוב.. אז אני מבינה שאתה בהתחלה לפי התשובה שלך.. כי אם אתה מחפש אמת אז אמת זה עד הסוף. יש לנו הלכה ובה אנחנו צריכים לדבוק. כמובן הכל בשלה אחרי שלב אבל אדם צריך לדעת אם הוא הולך עם האמת שלו עד הסוף או חצי חצי.. אבל בסדר בכל מקרה בהצלחה אשריך:)
תודה, אני לא בהתחלה, פשוט קשה לי עם ההלכה כי יש שם הרבה דברים שאני לא מסכים איתם. למשל אלוקים אמר "והגית בו יומם ולילה" והרבנים (חלקם) אומרים שאסור לקרוא תנ"ך בלילה. אני לא מסכים עם זה, וזאת דוגמא קטנה...
תלוי באיזה גיל אתה יש מועדונים לפי גילאים
בגדול המחיר הוא דומה כניסה בין 50 ל150 ויש בפנים בר משקאות
שואל השאלה:
קודמת כל תבחינו אנשים יקרים בין הקבלה המיסטית (הזוהר וכו) לבין הפשט שהיא היהדות הרגילה והמקורית
דבר שני אני גם מתחזק שלמד בכמה ישיבות והתגייס לצבא והמצב רוח שלי לא משהו וכן בא ללכת למסיבה מעורבת בלי כיפה כדי להנות קצת ולשפר את הביטחון העצמי...
אנונימי
תקשיב צדיק.. בתור אחת שהייתה ביותר ממסיבה או שתיים וחוזרת עכשיו בתשובה..
חוסר המצב רוח הזה לא נעלם ממסיבה, כי בדרך כלל אתה חוזר עם אבן יותר גדולה על הלב ממה שהייתה לך לפני שבאת, אתה חוזר עם תחושת ריקניות שמכבידה לך על הלב, בכל אופן זה מה שקרה לי.. שמע עצה.. בבקשה תקרא ברצינות אל תדפדף, היה איזה יום אחד שהיה לי מצב רוח מה זה על הפנים.. מכיר תמילה במרוקאית "רבינה"? אז זה, מין אבן עצומה על הלב.. ולא יכולתי יותר אז פשוט סגרתי תדלת (זה היה מאוחר בלילה נראה לי) והתחלתי לדבר עם השם.. ממש לבטא את המילים והכל, לא בלב אבל בלחש "דאגה בלב איש ישיחנה", תקשיב כולי עם פרצוף תשעה באב מדברת ומדברת ושופכת את כל התחושה הזאת המעיקה והמכבידה שהייתה לי, ולאט לאט ככל שאני ממשיכה ומדברת החיוך שנהיה לי על הפנים הלך וגדל ויצא שסיימתי את ההתבודדות הזאת עם חיוך מאוזן לאוזן והרגשה שבאמתת אי אפשר לתאר! באמת שעד היום אין לי מושג איך זה קרה חח
תנסה את זה, זה יעזור לך הרבה יותר ממסיבה צדיק (:
אנונימית