זה חריג שאני לא סומכת אפילו על אדם אחד ב100%?

אני גם כזה... יש כאלו שיקראו לזה חריג ויש כאלו שלא.. אבל השאלה עד כמה זה קיצוני...

כן תמיד עדיף לחשוד בכולם
לכי תדעי מי יבוא לתקוע לך סכין בגב

גם אני ככה
כנראה שפגיו בך ופשוט אין לך כוח להפגע יותר
אני מבינה אותך: (

לדעתי כן.
יש לי חברים שאני סומך עליהם בעיניים עצומות.
חלאס כבר לחשוב שכל אחד תוקע סכין בגב, מה זה תוכנית ריאליטי?

גם אני ככה שאני לא סומכת כמעט ועל אף אחד. אבל בהמשך את תצטרכי לפרוק הכל, ולספר למישהו את הדברים שמציקים לך, או את הדברים שיושבים לך בלב. לסמוך לפחות במישהו אחד
אבל לפעמים זה כן טוב לא לסמוך על אף אחד כי יכול להיות שאותו בן אדם יתקע לך סכין בגב.
וירוץ לספר לכולם נגיד,

כל כך אני.. לפעמים זה נורא לא טוב לחשוד המון ולא לסמוך על אף אחד כי במידה שזה יכול להציל אותנו זה גם יכול לפגוע בנו, בגלל שאני לא סומכת על אף אחד ושומרת הכל בבטן לפעמים זה מאוד לא בריא וגורם לתסכול...

זה מצויין! אסור בשום פנים ואופן לסמוך על אפחד! זה יפה אם יש מישהו שאת סומכת עליו אבל זה פשוט לא מומלץ. כי תמיד הסוף הוא אכזבה.

לא חריג אפילו על ההורים שלי אני לא סומכת במאה אחוז

זה לא חריג, זה עצוב. כל אחד צריך להרגיש שיש לו על מי לסמוך. חיים ללא אמון הם חיים קשים, הם להתנהל באופן לא אמיתי, באופן שבו החרדה מנהלת את החיים שלי. אני חושבת שיש טעם ללכת לקבל עזרה רגשית ולבדוק איפה זה התחיל, בדוק יש ארוע טראומתי בשורש של הרגשות שלך ולכן חשוב לטפל בזה. בעיקר בגלל שכך לעולם לא תוכלי להתאהב באמת, להנות באמת ולהיות באמת מאושרת. מגיע לך לשחרר את זה ולחיות חיים מאושרים. דברי עם יועצת בית ספר וההורים שלך ולכי לקבל עזרה רגשית אצל מומחה. בטוחה שזה יעשה לך הרבה טוב

שואל השאלה:
תודה לכולם ממש עזרתם לי!