זה רק נדמה לי או שחצי מהמדינה הזאת שרויה בדיכאון? רוב האנשים שאני מדברת איתם ברחוב עצובים ומדוכדכים

לא נכון!
יש הרבה אנשים שמחים.

שואל השאלה:
אז איפה הם? ולמה אני לא פוגשת אותם?

למה תמיד רואים את השלילי?
ולמה את בחרת להתייחס לצד העצוב?
על זה נאמר "הפוסל במומו פוסל" את מזהה ומזדהה עים העצבות של אחרים

שואל השאלה:
לא גם בקיץ אנשים עצובים ומדוכדכים או עצבניים נורא וממורמרים הכי קל זה להפיל את זה על המזג אוויר...

אם אלה נשים זה בגלל שעדיין לא פגשו אותי!

דיכאון אביבי, זה יעבור בקיץ:)

חיים קשים (;

הרבה אנשים מתמודדים עם קשיים ואתגרים בחיים.
אלו החיים. לכולנו יש אתגרים. זה משהו שקיים באוויר.
אבל לא חייבים להיות בדיכאון בגלל קשיים/אתגרים. - עם אומץ וערנות אפשר להתמודד עם הדברים, ואז מרגישים יותר משוחררים.

במדינת ישראל יש את כל הסיבות בעולם להיות בדכאון. הכרתי הרבה אנשים שהיגרו וכעת מצבם הנפשי השתפר באופן מהיר ודרסטי.


מדינת ישראל מאוד פרימיטיבית ומצד קני יש פה אוכלוסיה מסויימת עם מודעות גבוהה. השילוב בין מודעות לבין הפרימיטיביות והדפיקות ששורצת כאן, כמו גם המון דברים קשים מבחינה אישית וכו' - שווה דכאון.