זה נכון שאין מה לעשות עם תואר ראשון במדעי הרוח/מדעי החברה מבלי להמשיך לתואר שני?

יש מה לעשות אם מה שלמדת תואם את הכשרון התעסוקתי שלך.

אתן שתי דוגמאות שונות:
א) אחד למד עיצוב שיער אבל אין לו כשרון בולט, אך הוא אוהב את התחום. התוצאה הוא עובד קשה ובקושי מתפרנס.

ב) בשנה א' בלימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון התקבלו 400 איש באוניברסיטה מסוימת. יעקב שעבר בהצלחה שנה א' מתחיל להרגיש קשיים בשנה העוקבת בקורסים אחדים שהם חובה.
אבל עובר את השנה בציונים סבירים.
בשנה ג' הוא צריך להתאמץ במיוחד רק כדי לעבור בקושי חלק ניכר מהמבחנים.

הוא מצליח איכשהו לעבור את הבחינות והממוצע שלו הינו 71.

מה הסיכוי שלו להתקבל לעבודה בה יש חשיבות לידע שלו כפסיכולוג, לעומת מישהו שסיים בציון 95 באותו מסלול?
אגב, הוא יוכל לעבוד כטלר בבנק ואולי אף להתקדם, כי הם מחפשים בעלי ת.1 כאלו.

שני המקרים מייצגים אנשים שהלכו למסלול למודי/תעסוקתי בלי שעשו הכוון תעסוקתי שיטתי במכון המתאים לכך.

עם ההסמכה שלהם יהיה להם קשה למצוא עבודה בתחום למודיהם או לשרוד בה.

אבל, כוכבים במסלול תעסוקתי מסוים, יקבלו עבודה ויבלטו בה גם אם יש להם רק תואר ראשון.
אני משוכנע ע"ס נסיוני בהכוון תעסוקתי למאות אנשים בעבר, שאינך יכול להיות כוכב בתחום עיסוק כלשהו אם אין לך כשרון תעסוקתי בולט בו.

שוקי וייס
רפואת יחסי אנוש