רק אני שונאת את הילדים האלה שמתבכיינים על +90 ואפילו על 95+?

את לא היחידה בכלל לא -_-

הלוואי עלי צרות כאילו

שואל השאלה:
כאילו אני לא בוכה שאני מקבלת 85 והם בוכים על 97

חחח וואי שונאת כאלה פעם רבתי עם ילדה בגלל זה זה מעצבן כל כך

זה הדבר הכי מעצבן בעולם -______-

הם רגילים לקבל מאה כמו שאתם רגילים לקבל 85 אז אם תקבלו 55 אתם תבכו

הדבר הכי מעצבן שקיים, ילדים שמחפשים תשומת לב

גם אותי הם מעצבנים אבל ממש בקטנה... תצחקי עליהם ואיתם חחח:)

שואל השאלה:
בין 85 ל 55 יש 30 נקודות הפרש
בין 97 ל 100 יש 3
אז זה לא אותו דבר -_-

שואל השאלה:
...

כל כך מכירה את זה. יש לי חברים כאלה. בוכים בגלל כמה נקודות

יש לי ילדה כזאת בכיתה, והיא לא באמת מאוכזבת, היא רק צמאה לצומי.
היא כאילו התבכיינה על 97 במתמטיקה! מה הקטע שלה?
הלוואי עלי לעבור את ה70 במקצוע הזה.

מאנשים כאלה פשוט צריך להתעלם. שיבינו שהם לא עושים רושם על אף אחד, הם סתם מעצבנים, ונותנים לאלו שמקבלים ציונים נמוכים יותר הרגשה של טמבלים.

שואל השאלה:
אומיגדד גם אצלי יש כזאת

אני חוטפת עצבים מאלה שמתלוננים על 90+ ועוד הולכים למורה להתבכיין שיגידו תודה וזהו...

אני מהילדים האלה
תרגיעו
זה מבאס לילד שמקבל 100 כל הזמן לקבל 90
אני לא בוכה אף פעם
אבל כל אחד והרמה שלו

מותר לך
אבל יש ילדים שבוכים לצומי - זה מעצבן

אני כזאת במקצועות מסויימים, למה לא לשאוף ליותר?

אני אחת מהם (לא בוכה אלא מתעצבנת חח ) כי הם משקיעים ולומדים ומתבאסים ולפחות להם יש שאיפות

ואי איך אני לא סובלת אותם...
ובמיוחד כשאני מקבלת 70..

לפעמים זה מעיק.

אני לא מבינה למה לשנוא. יש אנשים שהרמות שלהם באמת גבוהות והם לומדים מאוד קשה ומשקיעים המון על 90 אני מוכנה להבין. בתור אחת שקיבלה במחצית קודמת במקצוע מסוים 100 בשני מבחנים והבמחצית הזאת 90 זה דיי מאכזב ( לא שאני מתלוננת ) יש כאלה שבאמת אכפת להם. אולי לכם זה לא נראה נוראי אלא חלום להם זה לא ( כי בכל זאת, אם אתם רמה קצת פחות מה מה אתם בכלל משווים? )

אגב בתיכון יש הבדל גדול בין 100 ל 97 או 80 ל 83 ( במיוחד באנגלית ומתמטיקה )
אצלי המורה אומרת שאם נקבל אפילו 99 בבגרות נלך לעשות מועד ב'!

אני לא שונאת אותם, יכול להיות שהם באמת חושבים ככה, יכול להיות שההורים מצפים מהם למאה עגול ואם זה לא ככה - יש ריבים, צעקות, קללות או לא יודעת מה, יש לאנשים לפעמים בעיה, גם להורים, את לא יכולה לדעת מה עומד מאחורי זה, גם אם הם אומרים ששום דבר...

שואל השאלה:
לא בקטע כזה
בקטע של צומי שאם הם מקבלים 98 עושים פרצוף בוכה ותאמינו לי שבכיתה שלי זה ככה
או שפתאום אומרים שאחרי רצף של 7 100 יש 98

מאיפה לך? בוא ניקח את זה כמו שאמרת - נגיד שזה בשביל תשומת לב, אולי חסרה להם תשומת הלב הזאת? אולי הם מרגישים לבד? אולי רע להם והם רוצים שמישהו יתגאה בהם? אולי הם רוצים מישהו שיחבק אותם ויגיד להם שהציון מעולה, כי הם לא קיבלו את זה? שוב, את לא יכולה לדעת. אתם לוקחים את המילה "תשומת לב" כדבר רע, כולנו צריכים תשומת לב בשלב כלשהו בחיים שלנו, אז במקום לכעוס על ילדים שצריכים את זה - תתנו להם את זה, אולי הם לא יצטרכו את זה יותר.

אני בעד זאת שמעל.


חוץ מלמודים, לי למשל, אין כלום.

כולנו.
כאילו, אפילו אני לא כזאת._.

חחח את לא היחידה..
זה מעצבן שהם מקבלים 90+ ומתבכיינים עלזה בזמן שילדים מקבלים 80 והם מאושרים

וואיי כל כך מעצבןן! ילד בכיתה שלי קיבל 97 כל היום היה עצוב והתחיל להוציא דמעות. וואי איזה ילד!

אם מישהו חורש למבחן מסויים, ולא מצליח להוציא את הציון שהוא ציפה לו, גם אם הוא נחשב טוב בעיני אחרים, טבעי שהוא יהיה עצוב\מאוכזב.

צרות של עשירים חח

שמעו, פעם היה לי במקצוע אחד את הציון הכי נמוך שהיה 97.
פתאום קיבלתי מבחן אחרון 93.
זה באמת מבאס כי אתה קורע את הצורה ויש לך סטנדרטים שאתה מגביל לעצמך ופתאום לקבל ציון שהוא מבחינתך נמוך זה מאוד קשה.
זה כאלה שבוכים על זה שהם מקבלים 65 ואותם שונאים אלה שמקבלים 40+, לכל אחד הרמה שלו