מה הדבר הכי מעליב שההורים שלכם אמרו לכם?

שאני לא עוזרת

שאני ממש מפונקת ושאני לא אצליח להסתדר לבד בחיים.
כאילו איזה מן הורה אומר לילדה שלו דבר כזה? צריך לפתח לי אופטימיות ולא להפוך אותי לפסימית

הכי מעליב זה שהם אמרו לי "לא יצא ממך כלום"

בן דוד שלי הרביץ לי אז אמא שלי אמרה מגיע לך -.-

שאני מתלבשת כמו בחורה זולה
זה לא נכון זה רק כי שמתי שורט לא ממש קצר
בשרב!

בדיוק כמו התגובה השניה
שאני ממש מפונקת ושאני לא אצליח להסתדר לבד בחיים-.- עכשיו אני לפעמים פסימית.

שאני חופרת שאני מבלבלת את השכל ושאני מפגרת אבל זה קרה כל קללה רק פעם אחת וזה שרבנו

שאני מטומטמת בלי שכל

'תתאבדי כבר'.

את טעות, את אפסית, את מבזבזת את החיים, כל הרע פה קורה באשמתך

מטוטמטמת, סתומה, בהמה, מפגרת עוד ועוד..

אמא שלי אמרה לי פעם "את ילדה עם אופי חרא. תשני את השיגה שלך ומהר! למה את לא יכולה להיות כמו האחים שלך?! מאיפה לעזאזל קיבלת את ההתנהגות הזאת?!"
אני לא אשכח את זה בחיים.
אמא שלי, הבן אדם שהכי צריך להכיר אותי ולאהוב אותי, אומר לי את את הדברים האלה.
למזלי יש לי את אבא שאותו אני מאוד אוהבת וחברות מדהימות.
בלעדיהם..

אבא שלי קילל אותי פעם, ואמא שלי אמרה לי שאני שמנה,