גיליתי שאני לבד, שלכולם יש אנשים סביבם ורק אני לבד, בחושך, פתאום התעוררתי ושמתי לב, אם אני רוצה ללכת לשופינג-אין לי עם מי, אם אני רוצה ללכת לסרט או סתם לראות סרט בבית- אין לי עם מי, אם אני רק רוצה לצאת לסיבוב קטן בשכונה- אין לי עם מי, אם רע לי ואני רוצה לשתף מישהו- אין לי את מי, אי אפשר לסמוך על אף אחד, אף אחד לא מרגיש שהוא יכול לסמוך עלי, אין לי מה לעשות עם החיים שלי! אני לבד.

שואל השאלה:
אני מכירה כבר את כולם, בלי הגזמה

את קצת כמוני!

כמעט כולם מרגישים ככה בשלבים מסויימים בחיים. ממליצה לך לחשוב טוב טוב כי אני כמעט בטוחה שיש מישהו כזה ואת פשוט לא שמה לב לזה וחבל כי בדיוק את האנשים האלה צריך להעריך!

מזדהה: (

תאמיני לי, זה רק נראלך שאת היחידה במצב הזה. יש המון כמוך, וגם אני ככה ויש לי חברה אחת בלבד. נוראי.

שואל השאלה:
באמת שאני שמה לב לכולם, ומעריכה את כולם במידה שמגיעה להם, אבל..: ( אין לי אפילו מישהי אחת

בדיוק כמוני.
סתם ילדה בת 15 כל היום בבית:/
יש לי חברה אחת וגם איתה אני בקושי נפגשת.

את פשוט צריכה לפתוח עיניים ולחפש עוד כמוך... עוד ילדה שקצת בודדה ולאט לאט לדבר איתה.. בהתחלה אפשר לשאול ביום שלא היית אם היו שיעורים... אחר כך לקחת מחברות... אחר כך להתחיל לצחוק איתה קצת בכיתה ולנסות לפתח את זה. את צריכה ליזום את השיחות למרות שזה קצת קשה אבל רק ככה זה יעבוד. בהצלחה. יש עוד פתרון יותר מסובך הוא להתחבר לקבוצה של בנות שנראות נחמדות. לא תמיד אפשר למצוא קבוצה כזו ואם יש כזו אז קשה להתחבר אליהם, אבל תנסי בכל זאת אם את מסוגלת.

בואי לפרטי שואלת השאלה ואני יעזור לך

אם את רוצה אני יכולה לעזור לך בפרטי..

אפאחד אף פעם לא לבד, תנסה לבנות את עצמך מחדש ורק אל תעשה משהו טיפשי

למה את לא מנסה להכיר חברות וידידים?