6 תשובות
טעות. יש.
כי חלק מחוקי נפשות (בכללם עונשי מוות) נהוגים במדינה לפי שילוב בין חוקים שקדמו לה לבין חוקי התורה. כשמסתכלים במקורות ההלכתיים רואים שיש מקרים מסוימים ביותר בהם יש עונש מוות, וגם אותם לא מיהרו לבצע. מכאן ניתן להבין שבישראל העדיפו שלא להיכנס לכל הסוגיה הזו ולכן אין עונשי מוות כלל במדינתנו.
היי אנונימי,
שמע אני לא ינקוט כאן עמדה או משהו, אבל בוא אני יספר לך למה אין דבר כזה עונש מוות בישראל.
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ליברלית. אחד המטרות של משטר דמוקרטי היא להגן על זכויות האדם. חל איסור מוחלט לכנסת לקיים חוק הפוגע בזכויות האדם!
קיים זכות ששמה "הזכות לחיים והזכות לביטחון" הנמצאת בזכויות יסוד של האדם.
זכות זו קובעת, כי לכל אדם יש זכות לחיות ללא חשש לפגיעה גופנית או נפשית, העלולה לסכן את חייו או לפגוע בשלמותו.
מדינת ישראל חייבת לספק לו הגנה על מנת לבצע ולקיים זכות זו. לכן יש את המשטרה וניידות שיטור משולב שנותנת ביטחון לתושב. קצת גלשתי אבל לא נורא.
לסיכום, לאף גורם אסור לקיים את עונש המוות בשל הזכות לחיים ולביטחון בשל היותה של מדינת ישראל דמוקרטית וליברלית.
דבר נוסף, שופט, חכם ככול שיהיה, הוא בן אדם, שיכול לטעות והוציא אדם להורג בטעות.
מהאיציקלופדיה--
על פי המשפט בישראל כיום, לפי חוק בתי המשפט, כל עבירה שעונשה מוות תידון בבית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, שאחד מהם שופט של בית-המשפט העליון, והעבירות שבית משפט אזרחי במדינת ישראל יכול להטיל עליהן עונש מוות (שיבוצע בתלייה) הן:
בגידה במדינת ישראל. בחוק הישראלי, מעשה לא נחשב לבגידה (או אף לעבירה) אם נעשה בתום לב (לפי סעיף 94 בחוק העונשין), וכמו כן, עונש המוות מוטל רק אם המעשים נעשו בתקופה של פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה (לפי סעיף 96 בחוק). במגבלות אלה, על פעולות הבגידה הבאות מוטל עונש מוות: פגיעה בריבונות - ביצוע מעשה הפוגע בכוונה תחילה בריבונותה של מדינת ישראל, או הגורם בכוונה תחילה לכך ששטח כלשהו ייצא מריבונותה (סעיף 97 בחוק העונשין).
חרחור מלחמה - ביצוע מעשה המביא בכוונה תחילה לידי פעולה צבאית נגד ישראל, כדי לסייע לאויביה (סעיף 98 בחוק העונשין).
סיוע לאויב במלחמה - ביצוע מעשה המסייע בכוונה תחילה לאויב של ישראל במלחמתו נגדה (סעיף 99 בחוק העונשין).

עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי או האנושות או פשע מלחמה, בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עוינת (חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950 והחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם-1950).

לפי סעיף 21 (7) בחוק השיפוט הצבאי, רשאי בית דין צבאי להטיל במסגרת סמכותו עונש מוות. לפי סעיף 43 יכול בית הדין לגזור גזר דין מוות על חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב או מסר לו מידע ובלבד שמעשה כזה נעשה בתקופת לחימה. לפי סעיף 493 (א) לחוק זה עונש המוות יבוצע בירייה.
יש עונש מוות בישראל על פשעי נאציזם ובגידה במדינה וכמובן שזה העונש החמור ביותר וניתן רק למקרים הקיצוניים ביותר (עונש מוות על פשעי נאציזם כנראה שלא יהיה כי כמעט כל הנאצים מתו)
קקה