איך להפסיק להיות פרפקציוניסטית? - זו תכונה שפוגעת בי, מכניסה אותי מדי פעם להרס עצמי ופחדים מיותרים. הפרפקציוניזם לא מקדם אותי לשום מקום אלא להיפך פוגע באיכות חיי. כל זה נוצר כתוצאה מהחינוך של הורי (בעיקר אימי). אני מסיימת י"א. אני רוצה לחיות ברוגע ולא ברדיפה.

הבסיס של הפרפקציוניזם הינו התוויה מרומזת שהורים נותנים לילדם, בגיל צעיר התוויה שעניינה "אל תהיה קרוב".
כלומר הציפיה המרומזת מהחלד היא להשאר מרוחק מהזולת. לעיתים התוויה זו הינה חלקית כגון "אל תהיה קרוב לגברים" או אל תהיה קרוב לילדים (בתור מבוגר).

התוויה זו יוצרת קשיים לא קטנים בהמשך בזוגיות ובמגוון הבטים של יחסי אנוש.

פרפקציוניזם הוא בסה"כ המכשיר או הטריק למימוש ההנחיה הזו.

בגלל מורכבות התופעה, שלעיתים גם מלווה בהתוויות נוספות שהלקוח/ה אינו עק/ה להן- טיפים בנושא הינם חסרי ערך לחלוטין.

אם תרצי לעבוד על הנושא הזה ולהפרד מההתוויה הזו, את מוזמנת לקבוע עמי פגישת ייעוץ להתחלת התהליך דרך הצ'ט כאן.

בכל מקרה חג שבועות שמח לך.
שוקי וייס
רפואת יחסי אנוש.

שואל השאלה:
שוקי, אני מאוד רוצה להיפתר (לחלוטין!) מהפרפקציוניזם אבל אני לא בטוחה שזה קרה מזה שהם אמרו לי לא להתקרב לאחרים.
אמא שלי הייתה אומרת לי ביסודי להוציא רק ציונים של 95+ והיא אמרה בפירוש:"אם ביסודי תוציאי 80 אז מה יהיה בחטיבה ובתיכון?", בחטיבה הוצאתי 90+ וכבר היו פשרות על 80.
בתיכון הייתה קריסה נפשית שהובילה (לשימחתי, כך נדמה לי) לקריסה בלימודים וכיום אני תלמידה ממוצעת ורנדומלית. אמא כבר לא קשוחה עם הציונים ביכלל.
אני הבכורה, כמובן. ההורים תמיד שמו דגש רק על הלימודים ונתנו אפס חשיבות לחברה. למעשה, למרות שאני מתקשרת באופן יעיל ואפילו מצויין עם הסביבה, אני באמת מרוחקת למדי.

אני פשוט מפחדת שאם לא אשיג קריירה מפוארת (שנשמעת בכיוון של רפואה) אני פשוט אהרוס את עצמי סתם. כשהייתי בגן אמא הייתה אומרת שאני צריכה להשיג מקצוע מכובד, שבעלי יכבד אותי וכך גם האנשים שסביבי, שתהיה לי עצמאות כלכלית ועוד מלא מלא דברים. כשהייתי קטנה גדלתי תחת לחץ. כן, זה עובר בי לפעמים, עד היום.
תעזור לי להיפטר מזה בבקשה...

שואל השאלה:
אבל כמו שאני תמיד אומרת:"אם את רוצה עזרה אמיתית, תעניקי אותה לעצמך - במתנה".
חייתי בצורה כה טובענית, בשביל מה? בשביל לספק אתכם? המבוגרים?
אתם אנשים בידיוק כמוני. בידיוק כמוני.
מה זה משנה מה אחרים יחשבו על המקצוע שיהיה לי בעתיד? אני כבר לא תלויה בסובבים אותי כפי שהייתי תלויה בהורי כשהייתי ילדה קטנה. אני אמשיך לחיות כך או כך.
אני מדהימה בידיוק כפי שאני, באמת. יש לי ידי זהב, זה משהו מדהים. כל מה שאני מנסה מצליח לי, אני מוכשרת (אבל אני נוטה לא להתמיד, אני אוהבת עיסוקים חדשים אז אני קופצת מדבר לדבר).

לאמא שלי אין מקצוע אז היא פשוט רצתה שאשיג אחד... אני חושבת שאת הכל כבר שמעתי, באמת, את הכל. עכשיו הגיעה תורי לדבר.

הי אנונימית
יש לך אכן צורך לדבר ויש כאן מקום רב לזה.
דומני שכבר יש שינוי מסוים בזה שהשגת ציונים ממוצעים. כעת נותר לטפל בבעיה העקרית
והיא המסויגות מקירבה.

האם יש לך חבר או חברה קרובים שיוכלו להיות לך לאוזן קשבת?
מאחר ולדעתך כבר שמעת הכל, נותר לי רק להקשיב, ואני אעשה זאת מרחוק באמצעות הסטיפס.

אני תקוו שההקשבה תעזור.

בהצלחה
שוקי וייס

שלום,

לימדו אותנו שמי שאנחנו זה לא מספיק טוב
תמיד לשאוף ליותר
תמיד לשאוף להכי הכי..

זה כמובן לא מועיל לנו בחיים
אנחנו באובססיה להיות בראש העץ
ומוציאים על זה אנרגיה מיותרת.
המצויין לא תמיד יותר מאושר.

אפשר לטפל בזה!

בהצלחה,
איילת