ילדה מתבגרת לא מקבלת ביקורת - מה לעשות עם ילדה בת 12 מרדנית שלא מוכנה לקבל ביקורת?

זה תהליך חשוב מאד וראשיתו בהבנה שהיא עוברת תהליך של התבגרות שהוא טבעי ואפילו חיוני להתפתחותה הנורמלית. מצד שני, עליה לזהות את הגבולות ועליכם לעמוד מולה ללא חשש ובנחישות.

שלב א: נכנסים אליה ביחד, אבא ואמא, לחדר, לא שועים לצעקותיה ודרישותיה לצאת מהחדר, עד שתקשיב לכל מה שתסבירו לה. זה הזמן לשרטט את הגבולות של מה שאינכם מוכנים לקבל ומה שאתם דורשים ממנה.

שלב ב: אם לא שיפרה את התנהגותה, מתחילים לשלול ממנה הטבות שבעיניה נתפסות כמובנות מאליהן (מילות מפתח: טלפון סלולארי, דמי כיס, בגדים חדשים, חיבור לאינטרנט וכו').


לאורך כל הדרך, עשו זאת באהבה אך בנחישות, אל תיבהלו מצעקות, עלבונות והטחות בכם שאתם "ההורים הכי גרועים בעולם".. חישבו על הכל הפוך ממה שהיא אומרת, כי הגמילה מלשלוט בהורים היא קשה מאד ובתהליך כזה, אם תוותרו, תפסידו הכל. היו עמידים, האמינו בתהליך ותזכו בילדה מתבגרת שיודעת שלגיטימי למרוד אבל גם בתהליך (נורמלי) זה, יש גבולות שלא תהיו מוכנים לקבל.

את הגבולות, אגב, רק אתם תקבעו.

ראשיתלא הבנתי מהשאלה איך אתם נותנים את הביקורת יכול ליהיות מאוד שבצורה שאתם נותנים היא לא נכונה ובכל מקרה היום הביקורת חייבת ליהיות עם הרבה הרבה ליטוף ואהבה רק כך תצליחו להעביר את המסר בהצלחה

איילת, האם את מכירה אנשים שאוהבים לקבל ביקורת?
בדרך כלל בביקורת מדגישים את השלילי של שעשה המבוקר, כאשר המבקר בטוח
שהוא זה שיודע הכי טוב מה נכון ורוצה בצורה כזו לחנך את המבוקר. ילדה המקבלת
הרבה ביקורת לומדת שהיא אף פעם לא מספיק טובה עבור הוריה, הדימוי העצמי שלה
נפגע, היא מרגישה מרירות וכעס וכל הזמן מחכה לעוד ביקורת. לכן לא פעם היא תרצה להתרחק מההורים המבקרים או שלא תרצה לעשות דברים כדי לא להחשף לביקורת.
כדאי למצוא את הדברים החיוביים שהילדה עושה ולתת לה עידוד עליהם גם אם אלו דברים קטנים, זה ישפר את האווירה במשפחה ואת הקשר שלכם. כאשר הילדה עושה משהו
לא תקין, אפשר להעיר כאשר מתייחסים ספציפית לטעות שנעשתה, עדיף תוך שאלות
האם את מבינה לא התוצאה היתה כזו?" "האם נראה לך שיש דרך לעשות זאת אחרת". ביקורת צריכה להיות מלמדת ולא טענות.
אכן, כפי שנכתב למעלה, גיל 12 הוא גיל ההתבגרות והרצון לצאת לעצמאות. הורים ש"משחררים קצת את הרסן", אומרים לילד מה הם רוצים ומתייעצים יחד איך לעשות זאת
מאפשרים לילד לקבל עצמאות מבלי הרבה מרידה.

לדבר.אין כמו לדבר.
כי לפעמיים לדבר זה הפיתרון!
זהו גיל בו עוברים שינויים- חיצונית ופנימית, לכן גיל לא קל בכלל שיש להבין את הילדה בסיטואציה כזו ולא לשפוט אדם על פי כעסו.
המון הצלחה!
יום טוב :)
יובל .א.

איזה שטויות, בטח ילדה שחיה בסרט.
אני ילדה בת 13, ואני אגיד לכם משהו. כולם מתנהגים ככה בגיל הזה כי הם חושבים שזה נכון,
אחי הקטן בן ה6 מתנהג ככה רק בגלל שהוא ראה את אחי הגדול מתנהג ככה, והמון ילדים מתנהגים ככה רק בגלל הסרטים שהם רואים.
או שיכול להיות שזאת הסיבה, אולי באמת עשיתם לה משהו שהיא כועסת עליכם.
אתם המבוגרים פשוט לא מבינים, שכל מה שאתם, תגידו לנו לעשות אנחנו נעשה ההפך.
תגידו לנו לא לגעת, ניגע, תגידו לנו להיות בשקט, נרעיש.
אפילו דיבורים לא יעזרו, אם תדברו, זה אוומר שאתם סתם חופרים שמבלבלים לנו את השכל.
אולי תציבו גבולות פה ושם, אבל אל תגזימו.
פשוט אל תגידו לנו מה לעשות ותסמכו עלינו, תראו לנו עד כמה אתם סומכים עלינו ולא נאכזב אותכם.