איזה מעצבן זה ליהיות שקטה וביישנית רק מי שחווה את זה מבין נכוו זה מעצבן?

חח לפעמים כן ולפעמים לא...^_^

נכוןן

אני כיתה ח מכיתה א לא דיברתי בבית ספר וזה קשה להתחיל ואי זה מעצבן

מוצא בזה יתרונות לפעמים...

כן..

נכון. בתור אחת שעד לפני כמה שנים הייתה כזאת והשתנתה, אני באמת פתאום לא מבינה איך יכולתי לחיות ככה. בלי להוציא את מה שיש לי על הלב, עם המצב של הקיפאון מתי שמישהו יורד עליך ואין לך אומץ לפתוח את הפה ולהחזיר לו, ורק אחרי שהוא הולך את פתאום מוצאת את כל מילים ומצטערת על זה שלא יצאת עליו..!!!

שואל השאלה:
האחרונה שהגיבה את ממש צודקת.. את ייכולה להגיד לי איך הישתנת? בבקשה אני ממש רוצה

שמעי... לא היה לי בכלל ביטחון ולא הייתי פותחת את הפה. אבל עיקר חוסר הביטחון נבע מזה שלא הייתי יפה. אז התחלתי לטפח את עצמי ולהיות ממש יפה, וזה הביא לי את רוב הביטחון, בנוסף התחלתי להעז ולדבר, אפילו שלא היה לי עדיין ממש הרבה ביטחון, יש משפט שאומר fake it untill it become real תזייף את זה עד שזה נהיה אמיתי כלומר, אפילו שאין לך ביטחון, תראי שיש לך ואז אחרי זמן מה זה כבר יבוא לבד, יהפוך לסוג של הרגל, ולא תפחדי לדבר. עם הזמן בא הניסיון! רק תאמיני שאת יכולה להשתנות.

שואל השאלה:
תודה רבה באמת שתודה! הייתי נותנת לך פרח אבל רשמת מאנונימית כך שאי אפשר

לא מעצבן, כי זאת אני. אם להיות מי שאת מעצבן אותך אז חבל...

זה מעצבן כי זה מונע ממך להיות משוחררת בחברת אנשים
ולעשות דברים שאת אוהבת רק בגלל פחד של מה יגידו אחרים
אז מה את מבלבלת בשכל

אני לא מבלבלת בשכל כי להיות שקטה וביישנית זה חלק מהאישיות שלי, ואני לא אוותר על זה בחיים. יש בזה צדדים חיוביים וגם כאלה שלא, אני מודה. אבל את חייבת לאהוב את זה בעצמך כי זה מייחד אותך.