3 תשובות
חלק אחד
במעלית/ יניב סביון
*עולות במעלית רק שניהם במרחק, לא מכירות אחת את השנייה, אור מתוקתקת לעבודה, אכזבה אדישה ומראה לא נקי, טרופית ביד*
אור: סליחה.. את שמת לב לזה עכשיו?
אכזבה: (לא עונה)
אור: סליחה? את שומעת אותי?
אכזבה: (לא עונה)
אור: הלו? מישהו בבית?
אכזבה: אה את מדברת אליי?
אור: את רואה עוד מישהו במעלית חוץ ממך?
אכזבה: (מסתכלת סביבה) לא ממש..
אור: אוייש עזבי לא משנה.. בקיצור את שמת לב למה שקרה?
אכזבה: לא.. מה קרה?
אור: נעצרנו.. יש מצב נתקענו במעלית?
אכזבה: לא יודעת יש מצב (מגרדת בראש)
אור: אמלה תקראי למשטרה או משהו! איפה הכפתור של הפעמון הזה?
אכזבה: מה כל כך דחוף לך לצאת מכאן? (מפליצה)
אור: (מבט נגעל) אני ממהרת לעבודה פלוס אני קלסטרופובית ואסמתית
אכזבה: אה.. כמה דמיון יש ביננו גם אני אסמתית (מחרחרת) איך קוראים לך?
אור: (תוך כדי שהיא מנסה להתקשר למשטרה עונה) אור.. אוף! למה אין קליטה במקום הזה? אנחנו נמות פה (מתחילה ליילל בדרמטיות)
אכזבה: אני דווקא די נהנת (מפליצה שוב) (פאוזה) נראה שאנחנו הולכות להעביר הרבה זמן ביחד אז תרשי לי להציג את עצמי: אני אכזבה נעים להכיר
אור: מתאים לך השם.. אני יכולה להבין למה קראו לך ככה..
אכזבה: כן הרבה אומרים לי את זה (מתעטשת ומנגבת בשרוול)
אור: (מכניסה טישו לאף שלה כדי לא להריח) בחיים שלי לא דמיינתי לעצמי שאני אמות ככה.. כל כך משפיל! ולמה לעזאזל אין במעלית הזאת את הכפתור של הפעמון במקרה חירום? אני גוועת ברעב
אכזבה: תרגעי תהני מהחיים רוצה שלוק מהטרופית?
אור: לא תודה אני מעדיפה שירמוס אותי פיל! די כבר נמאסה עלי הסיטואציה כאילו מה עובר?
אכזבה: אמרת שקוראים לך אור? דווקא לדעתי לך לא מתאים השם. כל הזמן רואה חושך חושך ורק חושך אני לא מבינה איזה אור ההורים שלך מצאו בך!
אור: ההורים שלי לפחות מצאו בי משהו בניגוד אלייך א-כ-ז-ב-ה!
אכזבה: (מפנה את הגב נעלבת מתחילה לבכות בשקט)
אור: את בוכה או צוחקת? (לוקחת שנייה להבין) אוי אכזבה סליחה באמת שלא התכוונתי (באה לשים עליה יד תומכת אבל מתחרטת מגועל) פשוט אני בסערת רגשות עכשיו ו..
אכזבה: (נובחת עליה)
אור: (מבולבלת) את נבחת עלי עכשיו?
אכזבה: (נובחת שוב)
אור: באיזה קטע את נובחת עלי יא חתיכת בן אדם מסריח?!
אכזבה: את קוראת לי מסריחה? אם ככה, אז אמא שלך כל כך מסריחה שבמקום לשים בושם היא שמה מטהר אוויר!
אור: אה ככה את פותחת את הג'ורה שלך? יודעת מה? אמא שלך כל כך מסריחה שכשהיא מרימה את הידיים יש צפירה לרדת למקלטים!
אכזבה: פוס פוס. די עם המשחקי אגו. עכשיו אני שואלת ברצינות.. אבא שלך במקרה מדען?
אור: לא למה?
אכזבה: אז איך יצא לו מוטציה כמוך?
אור: אני לא מאמינה שלרגע חשבתי שנהיית בוגרת, אבל חייבת לציין שזה היה חזק..
אכזבה: כן גם אני אהבתי תאחד הזה
אור: מה מאיפה באה המוזה? את המצאת?
אכזבה: אה לא פשוט אמרו לי את זה פעם בבר במועדון
אור: הופה! מי זאת שהולכת לברים וחוגגת?
אכזבה: האמת שחשבתי שזה חוג לזומבה כשנכנסתי.. התחלתי לרקוד שם ככה (מדגימה)
אור: אין צורך להרים ידיים
אכזבה: רגע תקשיבי להמשך- ואז ראיתי שזה לא ממש הסגנון ריקוד של המקום ואז ראיתי שכתוב בגדול "מועדון טיקונס" אז החלטתי להשאר..
אור: שיאו מועדון טיקונס? מתי זה היה? שבוע שעבר ביום חמישי?
אכזבה: יאא כן! איך ידעת?
אור: איזה צירוף מקרים גם אני הייתי שם! את זאת שבאה עם מגן זיעה ופונפונים?
אכזבה: אני בכבודי ובעצמי! תודי שבאתי בסטייל כל הבנות הסתכלו עלי בקנאה
אור: פחות הטעם שלי אבל את הכי יפה כשנוח לך
אכזבה: שיט זה ממש לא היה נוח
אור: אני בטוחה שכולם שמו לב ליופי הפנימי שלך
אכזבה: וואו אני חושבת שברגע זה רכשתי לעצמי חברת נפש
אור: מה שתגידי.. וואי אני גוועת פה ברעב איך הבוס שלי לא עלה על זה שאני תקועה שתי קומות מתחת למשרד שלו? ודרך אגב מה את באמת באת לעשות בבניין?
אכזבה: משהו פרטי
אור: נו..?
במעלית/ יניב סביון
*עולות במעלית רק שניהם במרחק, לא מכירות אחת את השנייה, אור מתוקתקת לעבודה, אכזבה אדישה ומראה לא נקי, טרופית ביד*
אור: סליחה.. את שמת לב לזה עכשיו?
אכזבה: (לא עונה)
אור: סליחה? את שומעת אותי?
אכזבה: (לא עונה)
אור: הלו? מישהו בבית?
אכזבה: אה את מדברת אליי?
אור: את רואה עוד מישהו במעלית חוץ ממך?
אכזבה: (מסתכלת סביבה) לא ממש..
אור: אוייש עזבי לא משנה.. בקיצור את שמת לב למה שקרה?
אכזבה: לא.. מה קרה?
אור: נעצרנו.. יש מצב נתקענו במעלית?
אכזבה: לא יודעת יש מצב (מגרדת בראש)
אור: אמלה תקראי למשטרה או משהו! איפה הכפתור של הפעמון הזה?
אכזבה: מה כל כך דחוף לך לצאת מכאן? (מפליצה)
אור: (מבט נגעל) אני ממהרת לעבודה פלוס אני קלסטרופובית ואסמתית
אכזבה: אה.. כמה דמיון יש ביננו גם אני אסמתית (מחרחרת) איך קוראים לך?
אור: (תוך כדי שהיא מנסה להתקשר למשטרה עונה) אור.. אוף! למה אין קליטה במקום הזה? אנחנו נמות פה (מתחילה ליילל בדרמטיות)
אכזבה: אני דווקא די נהנת (מפליצה שוב) (פאוזה) נראה שאנחנו הולכות להעביר הרבה זמן ביחד אז תרשי לי להציג את עצמי: אני אכזבה נעים להכיר
אור: מתאים לך השם.. אני יכולה להבין למה קראו לך ככה..
אכזבה: כן הרבה אומרים לי את זה (מתעטשת ומנגבת בשרוול)
אור: (מכניסה טישו לאף שלה כדי לא להריח) בחיים שלי לא דמיינתי לעצמי שאני אמות ככה.. כל כך משפיל! ולמה לעזאזל אין במעלית הזאת את הכפתור של הפעמון במקרה חירום? אני גוועת ברעב
אכזבה: תרגעי תהני מהחיים רוצה שלוק מהטרופית?
אור: לא תודה אני מעדיפה שירמוס אותי פיל! די כבר נמאסה עלי הסיטואציה כאילו מה עובר?
אכזבה: אמרת שקוראים לך אור? דווקא לדעתי לך לא מתאים השם. כל הזמן רואה חושך חושך ורק חושך אני לא מבינה איזה אור ההורים שלך מצאו בך!
אור: ההורים שלי לפחות מצאו בי משהו בניגוד אלייך א-כ-ז-ב-ה!
אכזבה: (מפנה את הגב נעלבת מתחילה לבכות בשקט)
אור: את בוכה או צוחקת? (לוקחת שנייה להבין) אוי אכזבה סליחה באמת שלא התכוונתי (באה לשים עליה יד תומכת אבל מתחרטת מגועל) פשוט אני בסערת רגשות עכשיו ו..
אכזבה: (נובחת עליה)
אור: (מבולבלת) את נבחת עלי עכשיו?
אכזבה: (נובחת שוב)
אור: באיזה קטע את נובחת עלי יא חתיכת בן אדם מסריח?!
אכזבה: את קוראת לי מסריחה? אם ככה, אז אמא שלך כל כך מסריחה שבמקום לשים בושם היא שמה מטהר אוויר!
אור: אה ככה את פותחת את הג'ורה שלך? יודעת מה? אמא שלך כל כך מסריחה שכשהיא מרימה את הידיים יש צפירה לרדת למקלטים!
אכזבה: פוס פוס. די עם המשחקי אגו. עכשיו אני שואלת ברצינות.. אבא שלך במקרה מדען?
אור: לא למה?
אכזבה: אז איך יצא לו מוטציה כמוך?
אור: אני לא מאמינה שלרגע חשבתי שנהיית בוגרת, אבל חייבת לציין שזה היה חזק..
אכזבה: כן גם אני אהבתי תאחד הזה
אור: מה מאיפה באה המוזה? את המצאת?
אכזבה: אה לא פשוט אמרו לי את זה פעם בבר במועדון
אור: הופה! מי זאת שהולכת לברים וחוגגת?
אכזבה: האמת שחשבתי שזה חוג לזומבה כשנכנסתי.. התחלתי לרקוד שם ככה (מדגימה)
אור: אין צורך להרים ידיים
אכזבה: רגע תקשיבי להמשך- ואז ראיתי שזה לא ממש הסגנון ריקוד של המקום ואז ראיתי שכתוב בגדול "מועדון טיקונס" אז החלטתי להשאר..
אור: שיאו מועדון טיקונס? מתי זה היה? שבוע שעבר ביום חמישי?
אכזבה: יאא כן! איך ידעת?
אור: איזה צירוף מקרים גם אני הייתי שם! את זאת שבאה עם מגן זיעה ופונפונים?
אכזבה: אני בכבודי ובעצמי! תודי שבאתי בסטייל כל הבנות הסתכלו עלי בקנאה
אור: פחות הטעם שלי אבל את הכי יפה כשנוח לך
אכזבה: שיט זה ממש לא היה נוח
אור: אני בטוחה שכולם שמו לב ליופי הפנימי שלך
אכזבה: וואו אני חושבת שברגע זה רכשתי לעצמי חברת נפש
אור: מה שתגידי.. וואי אני גוועת פה ברעב איך הבוס שלי לא עלה על זה שאני תקועה שתי קומות מתחת למשרד שלו? ודרך אגב מה את באמת באת לעשות בבניין?
אכזבה: משהו פרטי
אור: נו..?
חלק שתיים
במעלית/ יניב סביון
אכזבה: טוב אני אולי יגלה לך כי את חברת נפש שלי.
אור: אני מקשיבה..
אכזבה: אמרתי רק אולי מה את עפה?
אור: טוב! אם את לא רוצה לא צריך (פאוזה)
אכזבה: (אומרת במהירות) באתי לפה כדי לתצפת על איזה מישהו חתיך
אור: מה אמרת? (צוחקת)
אכזבה: באתי לפה כדי לתצפת על מישהו חתיך.. שתי קומות מעלינו אני כבר מתצפתת עליו יותר מחודש
אור: מי מאוהבת? את לפחות מכירה אותו? דיברת איתו פעם?
אכזבה: לא.. אבל אני יודעת שקוראים לו לירן
אור: לירן? (צוחקת) אכזבה התאהבת בבן אדם הלא נכון זה הבוס שלי, מתייחס לאנשים כמו אל גרביים בתור אכזבה תמצאי שם רק אכזבה
אכזבה: בתור אכזבה אני די מאוכזבת
אור: לא נורא יש עוד הרבה דגים בים
אכזבה: כן אבל כולם בים ואני לא ממש יודעת לשחות
אור: ביש מזל
אכזבה: (מחטטת באף ומסתירה עם היד)
אור: את יודעת שאני די רואה שאת מחטטת באף היד שלך לא ממש עוזרת להסתיר
אכזבה: אוי באמת? הרסת לי את הילדות חשבתי שאני עושה רושם של מטופחת
אור: אם כבר מדברים על מטופחת אני חייבת לציין שאם את משתמשת בדאורדוראנט הוא לא ממש עובד
אכזבה: טוב מה עוד פעם התחלת להסתכל על החושך?
אור: סורי אני פשוט ממש מתחרפנת חייבת למצוא את הכפתור הזה של הפעמון! אני נהיית רעבה יותר משנייה לשנייה
אכזבה: בסדר לא תזיק לך קצת דיאטה
אור: את רמזת לי הרגע שאני שמנה?
אכזבה: אל תגזימי לא שמנה כמו פיל שמנה כמו פיל תינוק
אור: זה לא עוזר.. פשוט שקט. השתיקה יפה לך.
אכזבה: סבבה (שותקת)
אור: יש לך טלפון? אולי לך יש קליטה?
אכזבה: (שותקת)
אור: אכזבה?
אכזבה: (שותקת)
אור: נו מה עכשיו את באמת שותקת?
אכזבה: (שותקת)
אור: השתיקה לא באמת יפה לך את יכולה לדבר..
אכזבה: כן יש לי טלפון
אור: אז תנסי להתקשר למישהו אני גוועת ברעב
אכזבה: (מוציאה את הטרופית ו"מתקשרת" למשטרה- אור לא שמה לב שזה לא טלפון אמיתי) שלום משטרה? אנחנו תקועות במעלית בבניינים הגבוהים אתם יכולים לבוא לחלץ אותנו?
אור: (צועקת מהצד) יש אני לא מאמינה סוף סוף!
אכזבה: בסדר אנחנו מחכות לכם תות (ניתוק)
אור: (שמה לב שזה לא טלפון אמיתי) אני לא מאמינה! מה את ילדה קטנה שמשחקת בטרופית? ואני חשבתי שבאים לחלץ אותנו!
אכזבה: תודי שזה היה גדול
אור: זה לא היה גדול. זה היה קטן. פיצקי.
אכזבה: די אל תיהיי ככה בדיכאון תשתעשעי קצת
אור: אני ישתעשע כשאני ימצא את עצמי מחוץ למעלית הזאת. השערות שלי באף כבר נשרפו מהריח פה!
אכזבה: האמת שאני רואה כמה שערות מבצבצות לך מהאף אני לא בטוחה שכולם נשרפו
אור: אוף תשתקי כבר. איפה הכפתור של הפעמון הזה כבר? אולי תעזרי לי לחפש?
אכזבה: אה! אני יודעת איפה הוא
אור: כל הזמן הזה ידעת איפה הכפתור ולא אמרת לי?
אכזבה: למה שאני יגיד לך את לא שאלת אותי..
אור: אוי ואבוי אני כבר מיואשת ממך.. יאללה תלחצי על הכפתור ונעוף מכאן
אכזבה: (לוחצת על כפתור נכבה האור)
אור: אהה
אכזבה: אופס לחצתי על הכפתור הלא נכון שנייה (לוחצת על עוד כפתור נדלק האור)
אור: נו כבר תלחצי על הפעמון ונעוף מפה
אכזבה: (לוחצת על הפעמון)
*המעלית נפתחת והם יוצאות מהמעלית ומתמתחות*
אור ואכזבה ביחד: שלום ולא להתראות
*בורחות מהבמה*
במעלית/ יניב סביון
אכזבה: טוב אני אולי יגלה לך כי את חברת נפש שלי.
אור: אני מקשיבה..
אכזבה: אמרתי רק אולי מה את עפה?
אור: טוב! אם את לא רוצה לא צריך (פאוזה)
אכזבה: (אומרת במהירות) באתי לפה כדי לתצפת על איזה מישהו חתיך
אור: מה אמרת? (צוחקת)
אכזבה: באתי לפה כדי לתצפת על מישהו חתיך.. שתי קומות מעלינו אני כבר מתצפתת עליו יותר מחודש
אור: מי מאוהבת? את לפחות מכירה אותו? דיברת איתו פעם?
אכזבה: לא.. אבל אני יודעת שקוראים לו לירן
אור: לירן? (צוחקת) אכזבה התאהבת בבן אדם הלא נכון זה הבוס שלי, מתייחס לאנשים כמו אל גרביים בתור אכזבה תמצאי שם רק אכזבה
אכזבה: בתור אכזבה אני די מאוכזבת
אור: לא נורא יש עוד הרבה דגים בים
אכזבה: כן אבל כולם בים ואני לא ממש יודעת לשחות
אור: ביש מזל
אכזבה: (מחטטת באף ומסתירה עם היד)
אור: את יודעת שאני די רואה שאת מחטטת באף היד שלך לא ממש עוזרת להסתיר
אכזבה: אוי באמת? הרסת לי את הילדות חשבתי שאני עושה רושם של מטופחת
אור: אם כבר מדברים על מטופחת אני חייבת לציין שאם את משתמשת בדאורדוראנט הוא לא ממש עובד
אכזבה: טוב מה עוד פעם התחלת להסתכל על החושך?
אור: סורי אני פשוט ממש מתחרפנת חייבת למצוא את הכפתור הזה של הפעמון! אני נהיית רעבה יותר משנייה לשנייה
אכזבה: בסדר לא תזיק לך קצת דיאטה
אור: את רמזת לי הרגע שאני שמנה?
אכזבה: אל תגזימי לא שמנה כמו פיל שמנה כמו פיל תינוק
אור: זה לא עוזר.. פשוט שקט. השתיקה יפה לך.
אכזבה: סבבה (שותקת)
אור: יש לך טלפון? אולי לך יש קליטה?
אכזבה: (שותקת)
אור: אכזבה?
אכזבה: (שותקת)
אור: נו מה עכשיו את באמת שותקת?
אכזבה: (שותקת)
אור: השתיקה לא באמת יפה לך את יכולה לדבר..
אכזבה: כן יש לי טלפון
אור: אז תנסי להתקשר למישהו אני גוועת ברעב
אכזבה: (מוציאה את הטרופית ו"מתקשרת" למשטרה- אור לא שמה לב שזה לא טלפון אמיתי) שלום משטרה? אנחנו תקועות במעלית בבניינים הגבוהים אתם יכולים לבוא לחלץ אותנו?
אור: (צועקת מהצד) יש אני לא מאמינה סוף סוף!
אכזבה: בסדר אנחנו מחכות לכם תות (ניתוק)
אור: (שמה לב שזה לא טלפון אמיתי) אני לא מאמינה! מה את ילדה קטנה שמשחקת בטרופית? ואני חשבתי שבאים לחלץ אותנו!
אכזבה: תודי שזה היה גדול
אור: זה לא היה גדול. זה היה קטן. פיצקי.
אכזבה: די אל תיהיי ככה בדיכאון תשתעשעי קצת
אור: אני ישתעשע כשאני ימצא את עצמי מחוץ למעלית הזאת. השערות שלי באף כבר נשרפו מהריח פה!
אכזבה: האמת שאני רואה כמה שערות מבצבצות לך מהאף אני לא בטוחה שכולם נשרפו
אור: אוף תשתקי כבר. איפה הכפתור של הפעמון הזה כבר? אולי תעזרי לי לחפש?
אכזבה: אה! אני יודעת איפה הוא
אור: כל הזמן הזה ידעת איפה הכפתור ולא אמרת לי?
אכזבה: למה שאני יגיד לך את לא שאלת אותי..
אור: אוי ואבוי אני כבר מיואשת ממך.. יאללה תלחצי על הכפתור ונעוף מכאן
אכזבה: (לוחצת על כפתור נכבה האור)
אור: אהה
אכזבה: אופס לחצתי על הכפתור הלא נכון שנייה (לוחצת על עוד כפתור נדלק האור)
אור: נו כבר תלחצי על הפעמון ונעוף מפה
אכזבה: (לוחצת על הפעמון)
*המעלית נפתחת והם יוצאות מהמעלית ומתמתחות*
אור ואכזבה ביחד: שלום ולא להתראות
*בורחות מהבמה*