7 תשובות
יש הרבה אנשים בעולם לך למצוא חברים חדשים אפילו אם זה קשה זה בסוף שווה (: ואם הם עשו חרם עליך אז הם לא חברים..
את/ה לא צריך לעבור בית ספר! זה ממש לא יעזור לך
אולי תנסה להבין למה עושים עליך את זה מה הסיבות לכך.
אם באלך לדבר עם מישהו על זה, אתה יכול לשתף אותי ואני יעזור לך:)
אנונימית
אני בכיתה ה" היצרפתי לכיתה בכיתה ד" מההתחלה הרגשתי לא שייכת אז ילד מהכיתה שלי אמר לי שהבנות בחצר האחורית של בית הספר אז הייתביישתי אז אמרתי שאני לא רוצה לשחק ככהחלף לא שבוע אחר ראיתי ילדה אחת שניראתה לי ממש נחמדה חשבתי שנוכל ליהיות חברות אז אמרתי לה איך קוראים לך והיא ענתה לי בצורה נחמדה מאוד מאותו היום שהכרתי אותה התחלתי לשחק איתה ואם החברות שלה מחבואים אבל ביינתים שאני לא ידעתי הרגשתי שקורה בכיתה הזאת משהו מוזר מצטבר שיש בכיתה הזאת חבורות החבורה המקובלת שכולם מסתכלים עליהן והחבורה החנונית אלה שאף אחד לא רוצה להיות בקירבתם אני הייתי בקבוצה החנונית אז אמרתי לעצמי שטוב ככה איתן אבל כל הכיתה אלה שאני לא מדברת עליהן בעצם מרחלים עלי שאני שמנה ואני מלאה אבל אני הייתי בחבורה שיש שם יותר מלאות ממני ולא מרחלים עליהן יום אחד הם כבר ממש נימאסו עלי הן עיצבנו אותי אז אמרתי שאני לא צריכה חברות אז היה לי רעיון בראש קצת טיפשי אבל אבד מעולה שבמקום חברות יהיה לי מחברות כיאילו יומנים של יומן יקר שם כתבתי הכל כל הכיתה ריחלה עלי עליבו אותי הרביצו לי וכל יום הייתי צריכה לחבות עלבות מכות אז היה לי עוד רעיון שביומן יקר שלי אני יכתוב שיר אני מנוסת בכתיבת שירים אז כתבתי שיר על העצב שאני חובה השיר גרם לי לבכות כל יום מחדש ריחמתי על עצמי מה אני חובה כל יום מחדש ככה עברה לה שנה נעבור לשנה הזאת השנה שאני בכיתה ה" ככה הייתה גם השנה הזאת אבל בשנה הזאת הפסקתי אם היומן יקר לזמן קצר היה לו יום שאמרתי לחברות שלי שכשהייתי בגיל 4 היה לי שיער עד חצי הרגל אחר כך היסתפרתי אבל שהייתי בכיתה ד היה לי שיער עד סוף הגב הם הבינו את זה לא נכון הן הבינו שהייתי בכיתה ד היה לי שיער עד חצי הרגל מאז הן קוראות לי שקרנית אבל אני לא יורדת לכזאת רמה שאני רבה אם השיער שלי קצר או ארוך מאז הן לא מדברות איתי ועושות עלי חרם כבר נמאס לי מהכיתה הזאת שמרחלת עלי בשקט אז היום הבאתי להן תמונות שלי בכיתה ד עם שיער עד חצי הגב והן עדיין לא מאמינות הן לא נתנו לי אפילו לדבר הן חושבות שאני מקאנה שעכשיו אין לי חברות אבל זה באמת לא נכון אני לא מקאנה חזרתי ליומנן יקר אני כותבת שם הכל אין לי חברים בכלל יש עלי חרם כל יום אני בוכה כל יום חובה העלבות וכבר כל המחברות שלי רטובות מדמעות אז אני שואלת מה אני יכולה לעשות האם לעבור בית ספר?
אמילי
לעבור בית ספר או להיות רעה כמוהם לא יעזור לך, אני מבינה שזה קשה כי גם אני עברתי חרם.. אני יכולה רק להגיד לך שתשארי חזקה! ותדעי שזה יעבור! כמו כל דבר שעובר בחיים!
אני מציעה לך לחפש חברות וחברים חדשים שאת יודעת שאיתם יהיה לך טוב תמצאי לך חברים שיהיו איתך בזמן הזה ושיתמכו בך ואם אין לך כאלה אז תדברי עם ההורים זה תמיד עוזר! אני מאחלת לך בהצלחה! אל תתייאשי אף פעם אני מבינה את המצב שלך.. ואל תפחדי להכיר חברים חדשים! גם אם את חוששת תכירי ואל תתייאשי אף פעם!
אנונימית
כנראה יש סיבה לחרם -.-''
כי בטח שלא יעשו עליך סתם ככה.
תנסה להבין למה, ותשפר תהתנהגות.
אם לא הולך - תעבור בית ספר.
תעשי עליהם חרם, תפני למישו שאת סומכת עליו, תפיצי שמועות, תביישי את מי שהתחיל תחרם, תנסי לקרב אלייך אנשים, תהפכי תחרם על המחרימים, הכל ניתן לעשות..
בהצלחה