למה בני אדם כל כך קטני אמונה?

כי הם עוברים הרבה סבל ומתייאשים..
גם אני עובר הרבה צער וסבל אבל להאמין אני יאמין תמיד

לא כולם.. וגם זה לא כזה פשוט להאמין.. מניסיון זה קשה אבל עדיין מאמינים

אני עם הרבה אמונה, אבל בעצמי, ביכולות שלי, בכוח של החיים.. לא באלוהים. מי הביא אותי עד לכאן? מי נלחם בשיניים שלו שהיה לו קשה? זה רק אני, ושום אלוהים לא עזר לי. לכן, אני מאמינה בעצמי. די לגמד את עצמכם כל כך. הצלחתם משהו? יופי, בזכותכם. נכשלתם? יופי, אשמתכם. יש לכם משמעות וכוח שינוי.. אתם לא בובות של איזה כוח עליון כלשהו.

כי הם לא מוצאים משמעות לחייהם. מי שמוצא משמעות הוא אדם עם אמונה גדולה.

תמיד שקשה אנחנו נשברים, וכשטוב לנו אנחנו שוכחים למי להודות (: