2 תשובות
שואל השאלה:
פגשתי אותו לפני שנתיים באחת המסיבות של החברה הכי טובה שלי, לאט לאט התחברנו והפכנו להיות החברים הכי טובים, ולפני חודש הפכנו להיות קצת יותר מהחברים הכי טובים. אני מכירה אותו כמו את כף היד שלי ואני יודעת שהוא חמום-מוח, אבל בזמן האחרון אנחנו רבים הרבה ואני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה. יש רגעים שהוא מוציא עלי את העצבים שלו, ורגעים שהוא פשוט מאשים אותי בכל מיני דברים שקשורים אליו. אני יודעת שהוא לא עושה את זה בכוונה, אבל הוא לא מוכן לדבר איתי ולהסביר לי מה קרה שהוא תמיד עצבני ככה שאין לי מושג מה אני אמורה לעשות. זה מגיע למצב שאנחנו כל יום רבים, משלימים, רבים, משלימים. שאלתי את החברים הקרובים שלו מה קרה שהוא מתנהג ככה, אבל הם אמרו גם הם לא יודעים ושאני אתן לו זמן עד שהכל יעבור לו. היום בצהריים ביקשתי ממנו שיבוא איתי לקניון לקנות מתנה לאח שלי הקטן (יום הולדת) והיה כיף ונחמד עד שפגשתי את ידיד שלי שנייה לפני שבאנו לרדת לחניון. דיברתי איתו בסך הכל 5 דקות ועוד על שטויות, ואחרי שהלכנו חבר שלי התחיל עם כל השאלות - "מי הוא? מאיפה את מכירה אותו? למה הוא חיבק אותך בכלל? גם אם את מכירה אותו מי הוא שיחבק אותך?" ואז רבנו כל הנסיעה. אני לא יודעת מה קרה לו שהוא מגונן ככה בזמן האחרון, אני כן רגילה שהוא מגונן עלי אבל לא ברמה של "גם אם את מכירה אותו מי הוא שיחבק אותך" בכלל לא. הוא התקשר אליי לפני כמה דקות וביקש ממני לחכות לו למטה כדי שנדבר, אבל אני יודעת מה יקרה: אני אנסה להסביר לו, הוא לא יבין, אני אסביר שוב פעם, הוא יתעצבן ויצעק, אני אתחיל לבכות, ורק אז הוא יגיד שהוא מצטער וכל זה נמשך בערך חצי שעה - שעה. אני יודעת שאני מוציא אותו קצת רע, ולפעמים הוא כן כזה, אבל לא כלפיי. אני רוצה לדעת מה מפריע לו שהוא ככה, אבל התשובה שלו נשארת אותה תשובה "זה שום דבר עזבי" וכשהוא אומר את זה אין שום מצב להוציא ממנו משהו אחר. אני יודעת שהוא לא עושה את הריבים האלה בכוונה, ואי אפשר לתאר בכלל כמה אני אוהבת ודואגת לו. חבר שלו אמר לי שאם אני אפרד ממנו הוא יהיה שבור לגמריי, אבל המחשבה הזאת בכלל לא עלתה לי לראש. בבקשה, תעזרו לי. אני אבודה, אני לא יודעת כבר מה לעשות. (סליחה על החפירה פשוט לא היה לי למי לפרוק) /:
פגשתי אותו לפני שנתיים באחת המסיבות של החברה הכי טובה שלי, לאט לאט התחברנו והפכנו להיות החברים הכי טובים, ולפני חודש הפכנו להיות קצת יותר מהחברים הכי טובים. אני מכירה אותו כמו את כף היד שלי ואני יודעת שהוא חמום-מוח, אבל בזמן האחרון אנחנו רבים הרבה ואני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה. יש רגעים שהוא מוציא עלי את העצבים שלו, ורגעים שהוא פשוט מאשים אותי בכל מיני דברים שקשורים אליו. אני יודעת שהוא לא עושה את זה בכוונה, אבל הוא לא מוכן לדבר איתי ולהסביר לי מה קרה שהוא תמיד עצבני ככה שאין לי מושג מה אני אמורה לעשות. זה מגיע למצב שאנחנו כל יום רבים, משלימים, רבים, משלימים. שאלתי את החברים הקרובים שלו מה קרה שהוא מתנהג ככה, אבל הם אמרו גם הם לא יודעים ושאני אתן לו זמן עד שהכל יעבור לו. היום בצהריים ביקשתי ממנו שיבוא איתי לקניון לקנות מתנה לאח שלי הקטן (יום הולדת) והיה כיף ונחמד עד שפגשתי את ידיד שלי שנייה לפני שבאנו לרדת לחניון. דיברתי איתו בסך הכל 5 דקות ועוד על שטויות, ואחרי שהלכנו חבר שלי התחיל עם כל השאלות - "מי הוא? מאיפה את מכירה אותו? למה הוא חיבק אותך בכלל? גם אם את מכירה אותו מי הוא שיחבק אותך?" ואז רבנו כל הנסיעה. אני לא יודעת מה קרה לו שהוא מגונן ככה בזמן האחרון, אני כן רגילה שהוא מגונן עלי אבל לא ברמה של "גם אם את מכירה אותו מי הוא שיחבק אותך" בכלל לא. הוא התקשר אליי לפני כמה דקות וביקש ממני לחכות לו למטה כדי שנדבר, אבל אני יודעת מה יקרה: אני אנסה להסביר לו, הוא לא יבין, אני אסביר שוב פעם, הוא יתעצבן ויצעק, אני אתחיל לבכות, ורק אז הוא יגיד שהוא מצטער וכל זה נמשך בערך חצי שעה - שעה. אני יודעת שאני מוציא אותו קצת רע, ולפעמים הוא כן כזה, אבל לא כלפיי. אני רוצה לדעת מה מפריע לו שהוא ככה, אבל התשובה שלו נשארת אותה תשובה "זה שום דבר עזבי" וכשהוא אומר את זה אין שום מצב להוציא ממנו משהו אחר. אני יודעת שהוא לא עושה את הריבים האלה בכוונה, ואי אפשר לתאר בכלל כמה אני אוהבת ודואגת לו. חבר שלו אמר לי שאם אני אפרד ממנו הוא יהיה שבור לגמריי, אבל המחשבה הזאת בכלל לא עלתה לי לראש. בבקשה, תעזרו לי. אני אבודה, אני לא יודעת כבר מה לעשות. (סליחה על החפירה פשוט לא היה לי למי לפרוק) /:
אנונימית(:
בואי לפרטי!
באותו הנושא: