4 תשובות
הנה 3 חוקי ניוטון:
חוק 3:
כאשר מפעילים כוח על גוף, הגוף מחזיר כוח שווה ומנוגד בכיוונו זה נקרא:"חוק הפעולה והתגובה".
חוק 2:
שקול כוחות= סך הכול הכוחות הפועלים על הגוף.
כאשר שקול הכוחות הפועל על גוף אינו שווה ל-0 הגוף משנה מהירות (זז\נע).
א. ככל שקול הכוחות הפועלים על גוף הנתון גדול יותר, השינוי במהירות הגוף גדול יותר.
ב. ככל שהגוף בעל מסה גדולה יותר השינוי במהירות כתוצאה מפעולת הכוח קטן יותר.
חוק 1:
גוף ישאר במנוחה או יתמוד במהירות תנועתו (ינוע במהירות קבועה) כל עוד שקול הכוחות הפועלים עלוי שווה ל-0.
חוק 3:
כאשר מפעילים כוח על גוף, הגוף מחזיר כוח שווה ומנוגד בכיוונו זה נקרא:"חוק הפעולה והתגובה".
חוק 2:
שקול כוחות= סך הכול הכוחות הפועלים על הגוף.
כאשר שקול הכוחות הפועל על גוף אינו שווה ל-0 הגוף משנה מהירות (זז\נע).
א. ככל שקול הכוחות הפועלים על גוף הנתון גדול יותר, השינוי במהירות הגוף גדול יותר.
ב. ככל שהגוף בעל מסה גדולה יותר השינוי במהירות כתוצאה מפעולת הכוח קטן יותר.
חוק 1:
גוף ישאר במנוחה או יתמוד במהירות תנועתו (ינוע במהירות קבועה) כל עוד שקול הכוחות הפועלים עלוי שווה ל-0.
חוקי התנועה של ניוטון
חוקי התנועה של ניוטון הם שלושה חוקי פיזיקה שניסח אייזק ניוטון, ועוסקים בתנועתם של גופים. אלה הם חוקי היסוד של המכניקה הקלאסית.
ניוטון פרסם חוקים אלה לראשונה בספרו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע", ותוך שימוש בחשבון האינפיניטסימלי שפיתח, הוכיח תוצאות רבות העוסקות בגופים אידאליים. באמצעות חוקי התנועה שלו וחוק המשיכה האוניברסלי נתן ניוטון הסבר לחוקי קפלר על תנועתם של כוכבי לכת.
בשנת 1915 הראה אלברט איינשטיין, במסגרת תורת היחסות, שחוקי התנועה של ניוטון נכונים רק כאשר מדובר בתנועה במהירות נמוכה, והציע חוקים חדשים, הטובים גם למהירות הקרובה למהירות האור.
החוק הראשון של ניוטון
מקובל לומר כי חוק זה מנוסח כך: "גוף ישאף להתמיד במהירותו, כל עוד סכום כל הכוחות הפועלים עליו הינו אפס". מדובר במצב של "שיווי משקל" - הגוף יכול לנוע במהירות קבועה או שמהירותו יכולה להיות גם 0 מטר לשנייה. מבחינה עקרונית, אין זה משנה. המהירות היא וקטור (כלומר, למהירות יש גודל וכיוון).
באופן מתמטי, החוק מנוסח כך:
עבור גוף במצב של שיווי משקל, שקול הכוחות הוא אפס:
החוק הראשון הוא, למעשה, מקרה פרטי של החוק השני ונגזר ממנו. הניסוח המדויק של החוק הראשון הוא "תמיד קיימת מערכת ייחוס, אשר ביחס אליה מהירותו של כל גוף חופשי אינה משתנה". משמעותו של החוק היא שתמיד קיימת מערכת שכזו (גם אם במערכות אחרות אין זה כך - מפני שהן מאיצות יחסית אליה). חשיבותו של חוק זה היא בעובדה שכל שאר חוקי ניוטון תקפים אך ורק במערכת כזו, או במערכת שנעה יחסית אליה במהירות קבועה (מערכת אינרציאלית).
החוק השני של ניוטון
לרוב משתמשים בניסוח: "הכוח המופעל על הגוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו", ומסמנים:
f - הכוח, m - המסה, a - התאוצה.
המסקנה היא, שכאשר שקול הכוחות הפועלים על הגוף אינו שווה לאפס הגוף נמצא בתאוצה, ושתאוצת הגוף עומדת ביחס ישר לשקלול הכוחות המופעל עליו.
זהו, למעשה, מקרה פרטי של הכלל שאותו ניסח ניוטון: "השינוי בתנע חלקי השינוי בזמן שווה לשקול הכוחות", ומסמנים:
הניסוח המקורי של ניוטון מקיף גם את המקרים שבהם המסה אינה קבועה. הביטוי המתמטי המפורט הוא:
כאשר המסה אינה משתנה, כלומר
,
אז מתקבל המקרה הפרטי שלעיל.
ישנם גם מקרים בהם מסת הגוף משתנה במקביל למהירותו (למשל בתנועת טיל) ואז יש צורך בשימוש במקרה הכללי.
החוק השלישי של ניוטון
חוק זה, הידוע גם כחוק הפעולה והתגובה, דן בכוחות הפועלים באינטראקציה בין גופים.
האדם המושך חבל הקשור לקיר מפעיל עליו כוח f1. על האדם פועל כוח f2 השווה בגודלו והפוך בכיוונו
חוק זה קובע כי גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף אחד (ושני הגופים אינם נתונים תחת השפעות כוחות אחרים), אזי הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח שווה בגודלו אך מנוגד בכיוונו.
הפעולה והתגובה הם שני כוחות שווים ומנוגדים הפועלים על שני גופים שונים, לכן אין הם יכולים לבטל זה את זה למרות שסכומם הווקטורי הוא אפס. יש לשים לב כי שני כוחות שווים ומנוגדים הפועלים על אותו הגוף לעולם אינם זוג פעולה ותגובה.
ובניסוח מתמטי:
על פי הגרסה החזקה של החוק השלישי של ניוטון, הכוח בין שני הגופים פועל על הקו הישר שמחבר ביניהם.
חוקי התנועה של ניוטון הם שלושה חוקי פיזיקה שניסח אייזק ניוטון, ועוסקים בתנועתם של גופים. אלה הם חוקי היסוד של המכניקה הקלאסית.
ניוטון פרסם חוקים אלה לראשונה בספרו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע", ותוך שימוש בחשבון האינפיניטסימלי שפיתח, הוכיח תוצאות רבות העוסקות בגופים אידאליים. באמצעות חוקי התנועה שלו וחוק המשיכה האוניברסלי נתן ניוטון הסבר לחוקי קפלר על תנועתם של כוכבי לכת.
בשנת 1915 הראה אלברט איינשטיין, במסגרת תורת היחסות, שחוקי התנועה של ניוטון נכונים רק כאשר מדובר בתנועה במהירות נמוכה, והציע חוקים חדשים, הטובים גם למהירות הקרובה למהירות האור.
החוק הראשון של ניוטון
מקובל לומר כי חוק זה מנוסח כך: "גוף ישאף להתמיד במהירותו, כל עוד סכום כל הכוחות הפועלים עליו הינו אפס". מדובר במצב של "שיווי משקל" - הגוף יכול לנוע במהירות קבועה או שמהירותו יכולה להיות גם 0 מטר לשנייה. מבחינה עקרונית, אין זה משנה. המהירות היא וקטור (כלומר, למהירות יש גודל וכיוון).
באופן מתמטי, החוק מנוסח כך:
עבור גוף במצב של שיווי משקל, שקול הכוחות הוא אפס:
החוק הראשון הוא, למעשה, מקרה פרטי של החוק השני ונגזר ממנו. הניסוח המדויק של החוק הראשון הוא "תמיד קיימת מערכת ייחוס, אשר ביחס אליה מהירותו של כל גוף חופשי אינה משתנה". משמעותו של החוק היא שתמיד קיימת מערכת שכזו (גם אם במערכות אחרות אין זה כך - מפני שהן מאיצות יחסית אליה). חשיבותו של חוק זה היא בעובדה שכל שאר חוקי ניוטון תקפים אך ורק במערכת כזו, או במערכת שנעה יחסית אליה במהירות קבועה (מערכת אינרציאלית).
החוק השני של ניוטון
לרוב משתמשים בניסוח: "הכוח המופעל על הגוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו", ומסמנים:
f - הכוח, m - המסה, a - התאוצה.
המסקנה היא, שכאשר שקול הכוחות הפועלים על הגוף אינו שווה לאפס הגוף נמצא בתאוצה, ושתאוצת הגוף עומדת ביחס ישר לשקלול הכוחות המופעל עליו.
זהו, למעשה, מקרה פרטי של הכלל שאותו ניסח ניוטון: "השינוי בתנע חלקי השינוי בזמן שווה לשקול הכוחות", ומסמנים:
הניסוח המקורי של ניוטון מקיף גם את המקרים שבהם המסה אינה קבועה. הביטוי המתמטי המפורט הוא:
כאשר המסה אינה משתנה, כלומר
,
אז מתקבל המקרה הפרטי שלעיל.
ישנם גם מקרים בהם מסת הגוף משתנה במקביל למהירותו (למשל בתנועת טיל) ואז יש צורך בשימוש במקרה הכללי.
החוק השלישי של ניוטון
חוק זה, הידוע גם כחוק הפעולה והתגובה, דן בכוחות הפועלים באינטראקציה בין גופים.
האדם המושך חבל הקשור לקיר מפעיל עליו כוח f1. על האדם פועל כוח f2 השווה בגודלו והפוך בכיוונו
חוק זה קובע כי גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף אחד (ושני הגופים אינם נתונים תחת השפעות כוחות אחרים), אזי הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח שווה בגודלו אך מנוגד בכיוונו.
הפעולה והתגובה הם שני כוחות שווים ומנוגדים הפועלים על שני גופים שונים, לכן אין הם יכולים לבטל זה את זה למרות שסכומם הווקטורי הוא אפס. יש לשים לב כי שני כוחות שווים ומנוגדים הפועלים על אותו הגוף לעולם אינם זוג פעולה ותגובה.
ובניסוח מתמטי:
על פי הגרסה החזקה של החוק השלישי של ניוטון, הכוח בין שני הגופים פועל על הקו הישר שמחבר ביניהם.
שואל השאלה:
תודה, עזרתם לי מאוד:)
תודה, עזרתם לי מאוד:)
אנונימית
לדעתי זה לא יפה ששואלת השאלה ביקשה במפורש במילים שלנו וללא קישורים והמגיב השני פשוט עושה קופי פייסט מויקיפדיה...
אנונימי
באותו הנושא: