איך לא לצחוק בצפירה? - שלום. היום בצפירה כנראה בגלל מבוכה וחוסר ידע מה לעשות, התחלתי לצחוק בהתחלה. הרגשתי עם זה גרוע והתחלתי לבכות. אני מרגישה נורא. מה אפשר לעשות כדי שזה לא יחזור על עצמו בצפירות הבאות? תודה.

בצפירה הבאה אם את עומדת תאמרי גם כן תהילים או משניות תוך כדי. כך זה ירכז אותך ולא תצחקי
וגם תגרמי לעליית נשמותיהם של החללים
בהצלחה

שואל השאלה:
אני לא קוראת תהילים או תנך או דברים כאלה...

קסניה, כפי שכתבת הכל קרה בגלל מבוכה. הצפירה מזכירה לנו את כל אלו שלזכרם אנו
עומדים וזה עצוב. יש אנשים שמאד קשה להם להביע רגשות וחושבים שזה לא יפה לבכות,
אך לא יודעים מה לעשות במקום ואז במקום להביע עצב - צוחקים וזה צחוק של מבוכה וזה עוד יותר מביך באירוע כזה. אף אחד לא שופט אף אחד על כך שהוא עצוב בימי הזכרון ובצפירות. תזכרי זאת ותרשי לעצמך להיות עצובה. ביום הזכרון לחללי צה"ל המתקרב, את יכולה להתרכז במישהו שאת הכרת או שמעת עליו או על משפחתו. אל תסתכלי על חברות שעומדות איתך, כי אז המבוכה של כל אחת גדלה ומתחילים הצחקוקים.

קסניה שלום!
ראשית השאלה היא מדוע צחקת ועל זה ענית, כנראה מבוכה.
לא קל ולא פשוט לעמוד במעמד כזה ולהישאר רציניים, אני אישית, כשהייתי ילד בבית הספר, פרצתי בבכי בצפירה ולא בצחוק כמוך משום שנזכרתי בסרטים שראיתי ובסיפורים שסיפרו לי על השואה, תלאותיה ותוצאותיה.
כך בדיוק נהגתי גם ביום הזיכרון לחללי צהל.
יהיו כאלה שיאמרו לך שזה לא בסדר, שהעובדה שצחקת מראה על חוסר בגרות וכ'ו.
אני אישית חושב שתגובה, כל תגובה, היא הלגיטימית והמתאימה ביותר בשבילו, כך הוא הרגיש שברצונו להביע את רגשותיו ולכן הגיב כפי שהגיב.
תחייכי, הכל בסדר ואת בסדר גמור

צפירה זה מנהג שלך נוצרים. יהודים אומרים קדיש לזכר הנופלים לעילוי נשמתם.

מסכים עם התגובה שמעליי. יהודים קוראים תהילים, משנה שזה גם אותיות נשמה, לומדים לזכרם ולעילוי נשמתם. לא לוקחים מנהגים מאומות זרות!