2 תשובות
קצת כועסת בקטע של דאגה.
זה מאוד עצוב.
ואני הייתי עומדת לצדה, מנסה כמה שיותר להעלות חיוך על פניה,
שתרגיש קצת אושר לפחות.
הייתי אומרת לה שאני אוהבת אותה כמו שהיא, ואם היא צריכה לפרוק משהו היא תמיד יכולה לפנות אלי ולא לפנות ל"סכין". הייתי אומרת לה שהיא חייבת להפסיק, ושאם היא תמשיך לפגוע בעצמה היא מזיקה רק לנפש שלה.

השאלה היא אם הייתי מערבת את ההורים שלה. אני לא יודעת. אני באמת לא יודעת.