אחרי שאני מדליקה נרות שבת (לפני שאני מברכת) מותר או אסור לכבות את הגפרור? ואם לא איך מכבים?

לי אמרו שאסור אז את טיפה מנערת תגפרור כדי שיכבה מהאוויר

אמא שלי זורקת את הגפרור לכיור פותחת את הברז וזה מתכבה

את פשוט מנערת אותו קצת והוא נכבה

הממ.. לנו יש מין כזה מקום מיוחד ששמים שם את הגפרור וזה נכבה שם לבד...

שימי ליד הנרות מאפרה נקיה או צלוחית-זה יכבה לבד.
והערת אגב-לפי מה שסיפרת, את מדליקה ואח''כ מברכת? אז ככה-אם את מעדות ספרד-צריך לברך קודם ואז רק להדליק.
אם את אשכנזיה -זה בסדר כך המנהג.

שואל השאלה:
לא אני מעדות המזרח
אבל אומרים שאחרי שמברכים זה אומר שכבר קיבלת את השבת ובגלל זה צריך קודם להדליק ואז לברך (כי בשבת אסור להדליק אש)

לא נכון, זו הטעיה של כמה טועים, לפני תפוח מברכים, או לפני מים, לפני כל פעולה מברכים, אח''כ עובר לעשייתה, כמו בנר חנוכה בדיוק.
הברכה הראשונה היא כמו בקשת רשות. ואם תדליקי למשל לפני שבת שתי דקות רק, את יכולה להתנות תנאי פעם בשנה מספיק, שאומר, שאינך מקבלת עליך את השבת עם ההדלקה. (כשיש עוד זמן)

שואל השאלה:
אז למה לאשכנזיות מותר ולספרדיות לא? מה ההבדל? אני חושבת שזה הכל עניין של מסורת משפחתית..
חיפשתי עכשיו בקשר לזה ומצאתי תשובה של רב..
שאלה:
מתי מברכים על נרות שבת, לפני או אחרי הדלקתם? (חוה)
תשובה:
שלום חוה,
בנוגע לברכה על הדלקת נרות שבת יש מנהגים שונים. כלל הלכתי ידוע בהלכות ברכות הוא שיש לברך לפני קיום המצווה, אולם בנרות שבת, אם מברכים
"להדליק נר של שבת", הרי שבכך מכריזים על קבלת השבת, ואם כן אי-אפשר להדליק נרות לאחר הברכה, הואיל והכרזנו שהשבת כבר נכנסה. לכן, רוב הנשים נוהגות קודם להדליק את הנרות ואחר כך לכסות את עיניהם לברך.
ישנן נשים מקהילות הספרדים שנוהגות קודם לברך ואחר כך להדליק, כיוון שעל-פי מנהגן אין הן מקבלות את השבת בהדלקת הנרות, ולכן אין גם בעיה לברך קודם ההדלקה. (משיב: הרב רמי ברכיהו).

אני שוב אחזור-אצל הספרדים מברכים ואחר עוברים לעשייתה
ברור ההלכה. נאמר בגמרא פסחים ז ע"ב:. כמובא מפי חז''ל הקדושים
"דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר ר"נ בר יצחק דאמר קרא: " וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי" (שמואל ב יח). אביי אמר מהכא: "והוא עבר לפניהם" (בראשית לג ג) ואי בעית אימא מהכא: "ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם" (מיכה ב יג)"
ואין כאן ''מותר'' או ''אסור'' זה הגיוני יותר ומנהג עדות המזרח.
ואצל האשכנזים הפוך-תחליטי.