4 תשובות
מכיני הנקניקים מנצלים חלקי בעלי חיים שהינם אכילים ומזינים אך אינם נעימים למראה, כאברים פנימיים, דם ושומן, ומעבדים אותם לצורה נעימה לעין האדם. הכנת הנקניק גם מאפשרת שימור הבשר שלא יכול היה להיאכל מיידית ועל כן הנקניק הוא מסוגי האוכל המוכן העתיקים ביותר.

משערים כי הנקניק הומצא על ידי השומרים, בערך באלף השלישי לפני הספירה. ישנן עדויות כתובות על הנקניק הסיני "לופ צ'ונג" שהכיל בשר כבש ועז, משנת 589 לפנה"ס. המשורר היווני הומרוס הזכיר את נקניק הדם באודיסיאה, ואפיכרמוס כתב קומדיה שנקראה "הנקניק", ומכאן מסיקים שהנקניק היה מזון רווח בקרב היוונים והרומאים הקדומים.

בתקופתו של נירון קיסר, הנקניק היה נאכל (בין היתר) בפסטיבל הלופרקליה. הקתולים הראשונים שללו את קיום פסטיבל אלילי זה ואת אכילת הנקניק, ולכן הקיסר קונסטנטינוס (שהתנצר) אסר על אכילתו. בתחילת המאה ה-10, הקיסר הביזנטי ליאו הרביעי אסר ייצור נקניק דם בעקבות מקרים של הרעלות.

באופן מסורתי, עטיפות הנקניקים יוצרו ממעי בעל חיים שרוקן ונוקה. כיום משתמשים בעטיפות קולגן, תאית או פלסטיק, במיוחד בייצור נקניקים תעשייתי.
בחברות כמו זוגלובק שהן ראשיות ומוכרות אין דאגה מכיוון שהן אמורות להכיל בשר טוב ובריא, ואין חשש לציפורניים או דברים כאלה.
כשקונים מחברות פחות מוכרות, או מספקים פרטיים בכמויות גדולות בדרך כלל הנקנקיות ברמה נמוכה יותר וסינון הבשר באמת פחות קפדני.
אי אפשר לדעת באמת מה מכילות הנקנקיות אבל ידוע שזה לא מאכל בריא במיוחד.
הנקניקיות עשויות משאריות בשר, לא חושבת שמצפורניים אבל הן לא מ"הבשר הטוב" אלא זה שזורקים.
ציפורניים לא, זה סתם הגזמה. אבל כן שאריות בשר