רק רציתי לומר לכם, שאתם לא יודעים כמה זה נורא להיות הילד הזה שתמיד יושב לבד בהפסקות, שתמיד אין לו עם מי להיות, זה שעושים עליו חרם..

טכנית אני כן יודעת זה מה שאני עושה כל הפסקה
רק אומרת
..

אתה יכול לבלוט שם, תאמין בעצמך, אלה שעושים לך את זה לא שווים את זה

מה קרה אחי

שואל השאלה:
חרא, אנשים תמיד נמשכים לבנות שמתלבשות הכי חשוף, לבנים הכי מופרעים בשיעור, הכל לפי מראה חיצוני, הכל שיטחי ככה אני מרגיש לפחות וחרא שזה החברה של היום.

אוי נו, לא כולם כאלה גרועים
d:

קום כבר ותדבר עם מישהו. סליחה, אבל זאת אשמתך, אתה צריך ללכת ולדבר עם מישהו ולעשות עם זה משהו, לפעמים הכל לא בא מעצמו.

יש כאלה שיודעים ויש כאלה שלא.. אם תרצה לספר לי מה קורה איתך אני אשמח לשמוע..

תשמע אני הכי לא למעלה בסולם החברתי (טוב נו אני די בתחתית) ויורדים עלי כל יום אבל זה לא מונע ממני להוריד את החיוך על הפנים

למעשה אני די בטוחה שאם מתמטיקה לא הייתה קיימת הייתי מאושרת וזה לא שהמצב במשפחה שלי משגשג או משהו

אני עברתי את זה וכשלא ישבתי לבד בהפסקות הרביצו לי

שואל השאלה:
דיברתי עם ההורים שלי הם הציעו לשלוח אותי לפסיכולוג ולא בא לי ללכת לפסיכולוג.
אין לי מה לדבר עם היועצת כי אני לא סומך עליה קרו כבר כמה מקרים שהיא באה וסיפרה לנו דברים אישיים שאחרים אמרו לה ללא אישור

טכנית אתה די צודק בעניין היועצת זה קרה לאחי הגדול פעם, בוא נגיד שהיו לו מורות ממש אבל ממש מטומטמות בבית ספר..
אבל פסיכולוג זה נשמע רעיון די טוב

שואל השאלה:
לא יודעת אני מעדיפה לדבר עם ההורים שלי שהם יעזרו לי.. לא בא לי לדבר עם מישהו זר..

אני עם פסיכולוגית תאמת היא לא עוזרת ואני חתכתי וניסיתי להתאבד אבל אל תעשה את זה עכשיו החיים חרא אבל היום אני ממש שמח ויש לי חברים

אז דברי\דבר איתם (זה בן או בת? קודם סומך, אחרי זה מעדיפה.)
אצלי אין עם מי לדבר אמא שלי לא מבינה ואבא שלי.. טוב אנחנו מנסים לא ליצור קשר עין. זה בלתי נסבל לחיות איתו ואני תמיד אצא הרעה גם אם הוא יכרות לי את הראש יום אחד

שואל השאלה:
מעדיף ** (התפלקה לי הה') ההורים שלי בכלל לא עוזרים הם לא יודעים מה לעשות כל מה שהם יכולים זה להציע פסיכולוג. אני לא אתאבד כי יש דברים שאני כן אוהב בחיים אבל ממש רע לי ואני לא מוצא משהו שיכול לעזור לי.
ובכללי תודה לכל מי שענה פה זה באמת מחמם את הלב היחס החם שלכם

אתה תמיד יכול למצוא איזה משהו שאתה טוב ולבלוט, למשל אם אתה טוב באנגלית או מקצוע אחר, נסה לבלוט בו, תצביע ותציע את עצמך, תנסה להכיר חברים משכבה אחרת.

לדעתי המפתח לחיים מאושרים הוא למצוא משהו שעושה לך טוב.. משהו שיש לך תשוקה אליו, שתהיה לך סיבה לחזור הביתה מבית ספר וישר לעשות את זה, להתחיל משהו ולסיים אותו עם תחושת סיפוק, ורק בשביל עצמך.. הדבר הזה יכול לעזור לך גם לפרוק רגשות, כל פעם שאני מרגישה רע אני עושה שני דברים- מציירת, מציירת את הרגשות שלי בעיקר. וכותבת בבלוג יומן שלי, מספרת את מה שעברתי, כאילו שאני מעבירה את הרגשות שלי לתוך הדף. תנסה גם אתה.

הלוואי והיתה לי את האופציה ללכת לפסיכולוג.
אם ההורים שלך יכולים לאפשר לך את זה - תנסה. גם אם אתה אומר שאתה לא אוהב לדבר עם זרים - מה ישלך להפסיד? תנסה פגישה אחת. לא תאהב - אל תלך יותר.
פסיכולוג זה לא סתם בנאדם זר. זה בנאדם זר שמנסה לעזור לאנשים. גם כשאתה כותב שאלה בסטיפס אתה מקבל סוג של תמיכה מאנשים זרים. ולדעתי אין שום בעיה עם זה.