אם אני נופל בבית ספר ושובר את הרגל אני יכול לתבוע את הבית ספר? אם כן כמה אני ירוויח מזה?

לא נראה לי
וגם עזוב כל אחד נופל למה שתתבע את הבית ספר? איזה שטויות

לא חח

האם שילמת ביטוח תאונות אישיות?

אני שברתי את הרגל זה לקח הרבה זמן עד שקיבלתי כסף וגם לא הרבה 3,000-4,000 וגם תלוי לחומרת המצב נגיד אם זה יפגע לך בעתיד זה יותר כסף

שואל השאלה:
כן שילמתי ביטוח וגם זה קרה באולם ספורט שאסור היה להיכנס אליו מלכתחילה

אם שלמת ביטוח בבית הספר אז אתה יכול לתבוע אבל אם לא שלמת אתה לא יכול.
וגם אם לא שלמת ואתה רוצה לתבוע זאת דרך ארוכה ואתה צריך להוכיח שם דברים וזה סיבוך
ענק.
ואם היה לך אסור להיכנס אליו ונכנסת זה לא אשמתם אתה לא יכול לתבוע אותם

אחותי כמעט התעוורה בבית הספר, ובית הספר לא שילם אגורה אבל הטיפול, ואפילו לא הזעיקו אמבולנס. הם אמרו לה "תתקשרי להורים שיבואו לקחת אותך". כאילו.. חח מבין מה אני אומרת?
אל תסכן את עצמך, לא בטעות ולא בכוונה. כסף לא שווה את הפציעה.

על הטיפול**

כל תלמידי ישראל מבוטחים על ידי משרד החינוך בביטוח של תאונות אישיות. הפיצוי שחברת הביטוח נותנת עבור פציעה של התלמיד נקבעת על פי תקנות הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה. חשוב לציין כי הכיסוי הביטוחי תקף לא רק במועדים בהם התלמיד נמצא בשטח בית הספר או המוסד הלימודי, אלא שהכיסוי נמשך במשך 24 שעות ביממה.
למרות כיסוי ביטוחי זה, הרי שהביטוח אינו מכסה ברוב הפעמים את הנזק האמיתי שנגרם לתלמידים. לכן, בנוסף לפיצוי מחברת הביטוח, ניתן לתבוע את המוסד החינוכי על פי עוולת הרשלנות.

רשלנות מוסדות חינוך

כאשר תאונה מתרחשת בתוך שטח בית הספר, יש לבדוק את הסיבות להתרחשותה של התאונה. אין מחלוקת על כך שכאשר התלמיד נמצא בשטח בית הספר, לבית הספר ומשרד החינוך האחריות לדאוג לבריאותו של אותו התלמיד. האחריות של בית הספר הינה לפקח ולהשגיח על התנהגות התלמידים. יתר על כן, כאשר מדובר בתלמידים צעירים, הרי חובת הזהירות של הגורמים המפקחים עליהם מוגברת אף יותר, והשוו לא פעם אחריות זו לאחריות שיש להורה על ילדיו.

חובתו של המוסד לבצע מעקב ופיקוח צמודים על מנת למנוע את התרחשותן של התאונות. במקרים אלו תיבדק התנהגותו של הגורם המפקח, ותיבדק השאלה האם הוא שמר על אמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את התרחשות התאונה.

מקרים לדוגמא

במקרה שהגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון, תלמיד נפגע במהלך שיעור ספורט לאחר שנתלה על משקוף של שער. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה בביצוע התיקון של השער הלקוי, המורה להתעמלות התרשל משום שידע כי השער אינו מקובע מספיק לקרקע, ומנהל בית הספר התרשל בכך שידע על השער הלקוי אך לא בדק אם הוא תוקן. בית המשפט הטיל על כולם את האחריות לנזקיו של התלמיד, אולם בחר לייחס לתלמיד 15% אשם תורם.

במקרה נוסף שהגיע עד לבית המשפט העליון, נבחנה שאלת אחריותם של הגננות בגין פציעה שנגרמה לאחד מילדי הגן מעקיצה של עקרב. באותו מקרה, במסגרת פעילות הגן, נלקחה קבוצה גדולה של ילדים לסיור בשדה בר. בית המשפט העליון קבע כי ככלל, אין להטיל אחריות גבוהה מדי על מערכת החינוך כאשר מתרחשות תאונות במהלך סיורים. אולם, במקרה זה הפגם העיקרי שהיה בהתנהגות צוות הגן היה עצם ההחלטה לקחת את הילדים לטיול בשדה בר, בקבוצה גדולה, כאשר רק הגננת והסייעת נמצאות עם התלמידים.

במקרה נוסף שהגיע לפתחו של בית משפט השלום בנצרת, נתבעה המדינה ועיריית אום אל פחם בגין נזק שנגרם לאחד התלמידים בבית ספר בעיר. התאונה התרחשה בזמן שהייתה נהירה המונית של תלמידים במדרגות לעבר כיתות הלימוד. במהלך הירידה, נדחף התלמיד על ידי תלמיד אחר ולכן הוא נחבל.

בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לצפות את התרחשות התאונה, והם התרשלו בכך שלא הציבו מורה תורן שיפקח על הירידה במדרגות וידאג כי הירידה תהיה בטוחה.

לסיכום,

ניתן לקבל פיצוי בגין תאונות שמתרחשות לתלמידים משני מקורות שונים, מחברת הביטוח שמבטחת את התלמיד ומהרשות האחראית על התלמיד, במידה והתאונה התרחשה במהלך הלימודים. בתביעה נגד הרשויות, נדרש להוכיח כי הרשות התרשלה וכי הנזק נגרם בשל הרשלנות כאמור.

שואל השאלה:
אחי שבר את הרגל כבר אז הנזק נעשה..

מזכיר לי את מה שטנצר רצה לעשות..