תשובה אחת
המהפכה הצרפתית, שסיסמתה הייתה "חירות, שוויון ואחווה", היא תקופה בהיסטוריה של צרפת שהתרחשה בשנים 1789–1799, ובה חלו שינויים קיצוניים בחברה ובפוליטיקה של צרפת. במהלך המהפכה עבר השלטון המלוכני שהיה מושתת על מונרכיה אבסולוטית ופיאודלית שהעניקה זכויות יתר למעמדות האצולה והכמורה, לידי גופים נבחרים. אלה הקימו רפובליקה, שאמורה הייתה להתבסס על זכויות האדם, שותפות ושוויון. שינויי השלטון לוו במהומות אלימות, בהוצאות להורג פומביות והמוניות ובמלחמות עם רוב האומות האירופאיות, שנבעו בעיקר מהאינטרסים הסותרים של הקבוצות שבאו בברית כנגד המשטר הישן. המהפכה הגיעה לקצה ב-1799, כאשר נפוליאון בונפרטה תפס את רסן השלטון בהפיכה צבאית. הפיכה זו הובילה בסופו של דבר לקץ המשטר הרפובליקני בעת שנפוליאון הכתיר את עצמו לקיסר צרפת בשנת 1804 והקים את הקיסרות הראשונה.
אספת המעמדות של שנת 1789:
המלך אכן עמד בהבטחתו וקיים את אספת המעמדות במועד שנקבע. באספה עלו חילוקי הדעות בין המעמדות הראשון והשני (האצולה והכמורה) לבין המעמד השלישי שהורכב ממעמד הביניים והבורגנים.
לפי התבנית של שנת 1614 כללה האספה מספר זהה של נציגים לכל מעמד. המעמד השלישי דרש ובסופו של דבר קיבל ייצוג כפול כפי הנוהל שהיה מקובל באספות בפרובינציות. כאשר האספה התכנסה בוורסאי ב-5 במאי 1789 התברר, שהייצוג הכפול לא שינה את מאזן הכוחות, היות שההצבעה נעשתה לפי מעמדות. פירושו של דבר, שכוחם היחסי של 578 קולות המעמד השלישי לא היה גדול יותר מכוחם היחסי של המעמד הראשון או השני בנפרד.
המאמץ המלכותי לשים דגש על בעיות המיסוי נחל כישלון מחפיר. האספה החלה לדון במעמדה היא ובהרכבה, ולא בבעיותיה הכלכליות של צרפת, כפי שהובטח
האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית:
ב-28 במאי 1789, הציע הכומר עמנואל סיאס, שהמעמד השלישי, אשר התאסף ב"קומונות" ימשיך בהצבעה על זכויותיו, ויקרא לשני המעמדות האחרים להצטרף אליו, אך לא ימתין להם. הם אכן המשיכו בהצבעה וסיימו ב-17 ביוני. הם הצביעו בעד אמצעים קיצוניים בהרבה ממה שהתכוונו המעמדות הראשונים. שם המועצה שונה מ"אספת המעמדות" ל"אספה הלאומית". הם הזמינו את שני המעמדות האחרים להצטרף אליהם, אך הבהירו שינהלו את המדינה, גם אם הם לא יצטרפו. לואי ה-16 סגר את הארמון, שבו התכנסה האספה והם נאלצו לעבור למגרש הטניס המלכותי ונשבעו שם במעמד הידוע כ"השבעת מגרש הטניס" ב-20 ביוני. הם הצהירו, שלא יתפזרו עד אשר צרפת תקבל חוקה. מרבית נציגי הכמורה הצטרפו אליהם וכך גם 47 מנציגי האצולה. לקראת ה-27 ביוני הסיעה המלכותית ויתרה על רוב עמדותיה, אך כוחות צבא גדולים החלו להתקבץ סביב פריז וורסאי. קריאות לתמוך באספה יצאו לכל רחבי צרפת. ב-9 ביולי האספה קיבלה את השם "national constituent assembly".
באם ועזרתי שלח פרח...
אספת המעמדות של שנת 1789:
המלך אכן עמד בהבטחתו וקיים את אספת המעמדות במועד שנקבע. באספה עלו חילוקי הדעות בין המעמדות הראשון והשני (האצולה והכמורה) לבין המעמד השלישי שהורכב ממעמד הביניים והבורגנים.
לפי התבנית של שנת 1614 כללה האספה מספר זהה של נציגים לכל מעמד. המעמד השלישי דרש ובסופו של דבר קיבל ייצוג כפול כפי הנוהל שהיה מקובל באספות בפרובינציות. כאשר האספה התכנסה בוורסאי ב-5 במאי 1789 התברר, שהייצוג הכפול לא שינה את מאזן הכוחות, היות שההצבעה נעשתה לפי מעמדות. פירושו של דבר, שכוחם היחסי של 578 קולות המעמד השלישי לא היה גדול יותר מכוחם היחסי של המעמד הראשון או השני בנפרד.
המאמץ המלכותי לשים דגש על בעיות המיסוי נחל כישלון מחפיר. האספה החלה לדון במעמדה היא ובהרכבה, ולא בבעיותיה הכלכליות של צרפת, כפי שהובטח
האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית:
ב-28 במאי 1789, הציע הכומר עמנואל סיאס, שהמעמד השלישי, אשר התאסף ב"קומונות" ימשיך בהצבעה על זכויותיו, ויקרא לשני המעמדות האחרים להצטרף אליו, אך לא ימתין להם. הם אכן המשיכו בהצבעה וסיימו ב-17 ביוני. הם הצביעו בעד אמצעים קיצוניים בהרבה ממה שהתכוונו המעמדות הראשונים. שם המועצה שונה מ"אספת המעמדות" ל"אספה הלאומית". הם הזמינו את שני המעמדות האחרים להצטרף אליהם, אך הבהירו שינהלו את המדינה, גם אם הם לא יצטרפו. לואי ה-16 סגר את הארמון, שבו התכנסה האספה והם נאלצו לעבור למגרש הטניס המלכותי ונשבעו שם במעמד הידוע כ"השבעת מגרש הטניס" ב-20 ביוני. הם הצהירו, שלא יתפזרו עד אשר צרפת תקבל חוקה. מרבית נציגי הכמורה הצטרפו אליהם וכך גם 47 מנציגי האצולה. לקראת ה-27 ביוני הסיעה המלכותית ויתרה על רוב עמדותיה, אך כוחות צבא גדולים החלו להתקבץ סביב פריז וורסאי. קריאות לתמוך באספה יצאו לכל רחבי צרפת. ב-9 ביולי האספה קיבלה את השם "national constituent assembly".
באם ועזרתי שלח פרח...
באותו הנושא: