5 תשובות
מהו*
מאכל מסוכן? מאיזו בחינה?
מאכל מסוכן? מאיזו בחינה?
שואל השאלה:
נו, המאכל שגורם נזק/רעל בגוף...
נו, המאכל שגורם נזק/רעל בגוף...
אנונימי
ארוחה של מקדונלדס xd
אני חושבת שאם תוכל בריליום (חומר יסודי, מספר 4 בטבלת היסודות) אתה מקבל מחלת ריאות חזקה, שגורמת למוות מהיר.
1. דג הפוגו
הראשון שאכל את הדג ממשפחת הנפוחיתיים, היה כנראה בעל חוש הרפתקנות עז (ורוב הסיכויים שהוא גם מת מיד אחרי הארוחה). כמעט כל הדגים מהסוג הזה מכילים טטרודוטוקסין שהוא רעל עצבים חזק החוסם תעלות נתרן בתאי עצב וגורם למוות תוך זמן קצר. אגב, הוא רעיל פי 1,200 מציאניד. כמות הרעל הנמצאת בדג אחד יכולה להרוג 30 איש ואין תרופת נגד הידועה כיעילה.
2. שעועית לימה
כמו שאר הקטניות, גם את שעועית הלימה מאוד לא מומלץ לאכול לא מבושלת, שכן התוצאות עלולות להיות הרות אסון. השעועית שמכונה גם "שעועית חמאה", עלולה להכיל רמות גבוהות של ציאניד.
ולמרות זאת, אם בכל זאת מתחשק לכם מנת שעועית לימה, בדקו שהיא מבושלת כהלכה, מאודה ומסוננת, כד להיות בטוחם שכל הרעילות שלה נעלמה
3. זרעי קיקיון
בעוד ששמן הקיקיון יכול לטפל במיחושים שונים, זרעי צמח הקיקיון יכולים להרוג אתכם. בזמן לעיסת הזרעים משתחרר מהם ריצין - אחד מסוגי הרעלים החזקים הידועים לאדם (רעילות הריצין גבוהה פי 6,000 מציאניד). מספיקה כמות קטנה מאוד של הזרעים כדי לגרום למוות מהיר מאוד.
כך שאם אתם נתקלים הבצמח ומאוד מתפתחים לטעום, כדאי שתתאפקו ותקנו שמן קיקיון שעבר תהליכי עיבד וניטלה ממנו הרעילות.
4. שקדים מרים
כל חובב ספרי מתח ישנים דוגמת אגאתה כריסטי יודע מה משמעות ריח של שקדים מרים: מוות באמצעות הרעלת ציאניד. הסיבה לכך שצמחים שונים כמו עצי תפוח ועצי שקדים מכילים ציאניד, בעיקר כהגנה מפני מכרסמים.
אבל לפני שאתם מפסיקים לחלוטין לאכול שקדים מפחד, כדאי לדעת שיש הבדל מהותי בין שקדים מתוקים לבין שקדים מרים, ש-20 מהם מספיקים כדי להרוג אדם מבוגר.
5. קסאווה (cassava)
הצמח המר שממנו מייצרים את הטפאיוקה, נפוץ בעיקר בדרום אמריקה. אולם בדיוק כמו השקדים המרים, גם הקסאווה מכילה ציאניד.
אם בכל זאת החלטתם לטעום את הצמח כדאי להקפיד על טיפול נכון בו כמו למשל השריה וייבוש. אמנם במדינות המערביות לא נשקפת כמעט סכנה לאוכלים את הצמח בשל ההקפדה על הכנתו, אולם באפריקה נחשב הצמח כאחד הגורמים המרכזיים למוות.
6. צמח הריבס (rhubarb)
צמח הריבס הוא בסיס נהדר לעוגות וללפתנים, אבל מתברר שהעלים שלו מכילים חומצה אוקסלית - תרכובת כימית הנמצאת גם באקונומיקה, חומרי ניקוי למתכות ומוצרים המונעים חלודה.
עלי הצמח מכילים גם חומרים שיכולים לגרום לתחושת צריבה בפה, בגרון ולגרום להקאה ולבחילה קשה. כמו גם לכאבי בטן, עוויתות ובמקרים קיצוניים גם מוות.
7. עגבניות ותפוחי אדמה
לכל מי שמרים גבה לנוכח האזכור של הירקות הכל כך בסיסיים הללו, כדאי לומר כי העלים והשורשים שלהם מכילים תרכובת אורגנית חנקנית המכונה סולנין.
תפוחי האדמה רעילים במיוחד ומכילים את החומר בריכוז גבוה מאוד בתקופה בה הוא מתחיל לצאת מתוך האדמה והוא עדיין ירוק.
באופן כללי, תפוחי אדמה מכילים הרבה יותר חומר רעיל מאשר עגבניות. בנוסף, מחקר אמריקני הצביע על כך כי תפוחי אדמה הגדלים בר יכולים להיות רעילים עד פי 2 מתפוחי אדמה מעובדים.
אולם, הרעלת סולנין היא נדירה מאוד, שכן יש צורך באכילת כמויות גדולות מאוד של תפוחי אדמה, כדי שזה ישפיע. אבל אם מתחשקת לכם טעימה מתפוחי אדמה ירקרקים שימו לב לתופעות כמו ריור מוגזם, שלשולים, דופק איטי, התנשמויות מהירות וירידה בלחץ הדם.
8. פטריות
אין רשימה של מזונות רעילים שתהיה שלמה ללא אזכור הפטריות, ובמיוחד פטריית "אמנית המוות" (amanita phalloides) העלולה לגרום למוות יחד עם פטריית amanita ocreata הידועה בשם "המלאך ההורס".
ולמרות שאנחנו מודעים לסכנות האפשריות, מקרי הרעלה נרשמים מדי שנה, בעיקר בגלל הקושי לזהות את הפטריות הרעילות וגם את חוסר היכולת שלנו להימנע מהן לגמרי לאור טעמן המופלא.
אז לפני שאתם מחליטים לטעום מאכל אקזוטי שאתם לא יודעים עליו כלום, תחשבו איך זה יכול להיגמר.
שוקולד
שוקולד מכיל תאוברומין אלקלואיד, אשר במינונים גבוהים במיוחד יכולים להיות רעיל לבני אדם. עם זאת, תידרש כמו מטורפת של שוקולד (ואנחנו מדברים על קילוגרמים) כדי להרוג אתכם. מינים אחרים, לעומת זאת, מגיבים רע מאוד אפילו לכמות קטנה של שוקולד – כלבים, חתולים, תוכים ואפילו סוסים יכולים למות לאחר צריכת שוקולד, לכן אסור בהחלט לתת להם, אפילו לא טעימה
רוברב (רברבר, ריבס)
רוברב הוא צמח אדמדם בעל שורשים עבים בצורת קנים הגדלים מתחת לאדמה ועלים ירוקים. אפשר למצוא אותו בסופרים הגדולים ואצל חלק מהירקנים. אם אי פעם נתקלתם במתכון עם רוברב, שימו לב שתמיד אומרים להשתמש בגבעולים ולא בעלים. עלי הרוברב מכילים כמות גדולה של חומצה אוקסלית, שבמינונים גבוהים יכולה לגרום להרעלה.
טונה
אם בסטייק או מתוך קופסת שימורים – טונה מכילה כמות מסוימת של כספית, שבצריכת יתר יכולה לגרום להרעלה. לא סתם משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להימנע מאכילת טונה, מאחר שהכספית עלולה לעבור אל העובר ולגרום לנזק התפתחותי. אגב, הכספית נשארת שנים בגוף וההרעלה יכולה להתפרץ גם שנים לאחר החשיפה המוזגמת, שחלק מהתסמינים שלה הם נשירת שיער ושיניים. שוב, אנחנו לא אומרים לא לאכול טונה בכלל, אבל אל תגזימו.
גלעיני פירות
גלעיני דובדבן, אפרסק, משמש (גוגואים), שזיפים ועוד מכילים גליקוסיד ציאנוגני, שכאשר הוא נוחת במערכת העיכול שלנו הוא משחרר מימן ציאנידי רעיל. למרות שכדי לקבל תוצאה קטלנית תצטרכו לאכול המון המון גלעיני פירות, אנחנו ממליצים לא לאכול אפילו אחד
אגוז מוסקט
לתבלין שמשמש כשותף המושלם של הקינמון יש טעם מתוק ומבושם שמתאים למגוון מאכלים – ממתוקים ועד מלוחים. חוץ מטעם מעולה הוא גם מכיל חומר הנקרא myristicin, שכאשר נצרך בכמות מוגזמת יכול לגרום להזיות, פרכוסים, הקאות ובמקרים קיצוניים יותר – קריסה של מערכת מחזור הדם שגורמת למוות. למרות כל אלו, חצי הכפית שאתם שמים בעוגה או על תפוחי האדמה לא תזיק לכם, אלא רק תוסיף לטעם.
הראשון שאכל את הדג ממשפחת הנפוחיתיים, היה כנראה בעל חוש הרפתקנות עז (ורוב הסיכויים שהוא גם מת מיד אחרי הארוחה). כמעט כל הדגים מהסוג הזה מכילים טטרודוטוקסין שהוא רעל עצבים חזק החוסם תעלות נתרן בתאי עצב וגורם למוות תוך זמן קצר. אגב, הוא רעיל פי 1,200 מציאניד. כמות הרעל הנמצאת בדג אחד יכולה להרוג 30 איש ואין תרופת נגד הידועה כיעילה.
2. שעועית לימה
כמו שאר הקטניות, גם את שעועית הלימה מאוד לא מומלץ לאכול לא מבושלת, שכן התוצאות עלולות להיות הרות אסון. השעועית שמכונה גם "שעועית חמאה", עלולה להכיל רמות גבוהות של ציאניד.
ולמרות זאת, אם בכל זאת מתחשק לכם מנת שעועית לימה, בדקו שהיא מבושלת כהלכה, מאודה ומסוננת, כד להיות בטוחם שכל הרעילות שלה נעלמה
3. זרעי קיקיון
בעוד ששמן הקיקיון יכול לטפל במיחושים שונים, זרעי צמח הקיקיון יכולים להרוג אתכם. בזמן לעיסת הזרעים משתחרר מהם ריצין - אחד מסוגי הרעלים החזקים הידועים לאדם (רעילות הריצין גבוהה פי 6,000 מציאניד). מספיקה כמות קטנה מאוד של הזרעים כדי לגרום למוות מהיר מאוד.
כך שאם אתם נתקלים הבצמח ומאוד מתפתחים לטעום, כדאי שתתאפקו ותקנו שמן קיקיון שעבר תהליכי עיבד וניטלה ממנו הרעילות.
4. שקדים מרים
כל חובב ספרי מתח ישנים דוגמת אגאתה כריסטי יודע מה משמעות ריח של שקדים מרים: מוות באמצעות הרעלת ציאניד. הסיבה לכך שצמחים שונים כמו עצי תפוח ועצי שקדים מכילים ציאניד, בעיקר כהגנה מפני מכרסמים.
אבל לפני שאתם מפסיקים לחלוטין לאכול שקדים מפחד, כדאי לדעת שיש הבדל מהותי בין שקדים מתוקים לבין שקדים מרים, ש-20 מהם מספיקים כדי להרוג אדם מבוגר.
5. קסאווה (cassava)
הצמח המר שממנו מייצרים את הטפאיוקה, נפוץ בעיקר בדרום אמריקה. אולם בדיוק כמו השקדים המרים, גם הקסאווה מכילה ציאניד.
אם בכל זאת החלטתם לטעום את הצמח כדאי להקפיד על טיפול נכון בו כמו למשל השריה וייבוש. אמנם במדינות המערביות לא נשקפת כמעט סכנה לאוכלים את הצמח בשל ההקפדה על הכנתו, אולם באפריקה נחשב הצמח כאחד הגורמים המרכזיים למוות.
6. צמח הריבס (rhubarb)
צמח הריבס הוא בסיס נהדר לעוגות וללפתנים, אבל מתברר שהעלים שלו מכילים חומצה אוקסלית - תרכובת כימית הנמצאת גם באקונומיקה, חומרי ניקוי למתכות ומוצרים המונעים חלודה.
עלי הצמח מכילים גם חומרים שיכולים לגרום לתחושת צריבה בפה, בגרון ולגרום להקאה ולבחילה קשה. כמו גם לכאבי בטן, עוויתות ובמקרים קיצוניים גם מוות.
7. עגבניות ותפוחי אדמה
לכל מי שמרים גבה לנוכח האזכור של הירקות הכל כך בסיסיים הללו, כדאי לומר כי העלים והשורשים שלהם מכילים תרכובת אורגנית חנקנית המכונה סולנין.
תפוחי האדמה רעילים במיוחד ומכילים את החומר בריכוז גבוה מאוד בתקופה בה הוא מתחיל לצאת מתוך האדמה והוא עדיין ירוק.
באופן כללי, תפוחי אדמה מכילים הרבה יותר חומר רעיל מאשר עגבניות. בנוסף, מחקר אמריקני הצביע על כך כי תפוחי אדמה הגדלים בר יכולים להיות רעילים עד פי 2 מתפוחי אדמה מעובדים.
אולם, הרעלת סולנין היא נדירה מאוד, שכן יש צורך באכילת כמויות גדולות מאוד של תפוחי אדמה, כדי שזה ישפיע. אבל אם מתחשקת לכם טעימה מתפוחי אדמה ירקרקים שימו לב לתופעות כמו ריור מוגזם, שלשולים, דופק איטי, התנשמויות מהירות וירידה בלחץ הדם.
8. פטריות
אין רשימה של מזונות רעילים שתהיה שלמה ללא אזכור הפטריות, ובמיוחד פטריית "אמנית המוות" (amanita phalloides) העלולה לגרום למוות יחד עם פטריית amanita ocreata הידועה בשם "המלאך ההורס".
ולמרות שאנחנו מודעים לסכנות האפשריות, מקרי הרעלה נרשמים מדי שנה, בעיקר בגלל הקושי לזהות את הפטריות הרעילות וגם את חוסר היכולת שלנו להימנע מהן לגמרי לאור טעמן המופלא.
אז לפני שאתם מחליטים לטעום מאכל אקזוטי שאתם לא יודעים עליו כלום, תחשבו איך זה יכול להיגמר.
שוקולד
שוקולד מכיל תאוברומין אלקלואיד, אשר במינונים גבוהים במיוחד יכולים להיות רעיל לבני אדם. עם זאת, תידרש כמו מטורפת של שוקולד (ואנחנו מדברים על קילוגרמים) כדי להרוג אתכם. מינים אחרים, לעומת זאת, מגיבים רע מאוד אפילו לכמות קטנה של שוקולד – כלבים, חתולים, תוכים ואפילו סוסים יכולים למות לאחר צריכת שוקולד, לכן אסור בהחלט לתת להם, אפילו לא טעימה
רוברב (רברבר, ריבס)
רוברב הוא צמח אדמדם בעל שורשים עבים בצורת קנים הגדלים מתחת לאדמה ועלים ירוקים. אפשר למצוא אותו בסופרים הגדולים ואצל חלק מהירקנים. אם אי פעם נתקלתם במתכון עם רוברב, שימו לב שתמיד אומרים להשתמש בגבעולים ולא בעלים. עלי הרוברב מכילים כמות גדולה של חומצה אוקסלית, שבמינונים גבוהים יכולה לגרום להרעלה.
טונה
אם בסטייק או מתוך קופסת שימורים – טונה מכילה כמות מסוימת של כספית, שבצריכת יתר יכולה לגרום להרעלה. לא סתם משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להימנע מאכילת טונה, מאחר שהכספית עלולה לעבור אל העובר ולגרום לנזק התפתחותי. אגב, הכספית נשארת שנים בגוף וההרעלה יכולה להתפרץ גם שנים לאחר החשיפה המוזגמת, שחלק מהתסמינים שלה הם נשירת שיער ושיניים. שוב, אנחנו לא אומרים לא לאכול טונה בכלל, אבל אל תגזימו.
גלעיני פירות
גלעיני דובדבן, אפרסק, משמש (גוגואים), שזיפים ועוד מכילים גליקוסיד ציאנוגני, שכאשר הוא נוחת במערכת העיכול שלנו הוא משחרר מימן ציאנידי רעיל. למרות שכדי לקבל תוצאה קטלנית תצטרכו לאכול המון המון גלעיני פירות, אנחנו ממליצים לא לאכול אפילו אחד
אגוז מוסקט
לתבלין שמשמש כשותף המושלם של הקינמון יש טעם מתוק ומבושם שמתאים למגוון מאכלים – ממתוקים ועד מלוחים. חוץ מטעם מעולה הוא גם מכיל חומר הנקרא myristicin, שכאשר נצרך בכמות מוגזמת יכול לגרום להזיות, פרכוסים, הקאות ובמקרים קיצוניים יותר – קריסה של מערכת מחזור הדם שגורמת למוות. למרות כל אלו, חצי הכפית שאתם שמים בעוגה או על תפוחי האדמה לא תזיק לכם, אלא רק תוסיף לטעם.
באותו הנושא: