פירטתי כל מה שעובר עלי בפוסט הזה שאני אשמח אם תקראו ותגידו מה שאתם חושבים. - קישור מצורף

אוקי אז נכון שפירסמת את זה לפני הרבה זמן אבל אם תרצה בכל זאת את דעתי תעדכן את הקישור או שתכתוב בתגובות. הקיזור מפנה לדף בית של האתר ולא לבלוג עצמו

שואל השאלה:
http://www.blogbox.co.il/blog?blogid=245&postid=383

אני חושבת שאת צריכה לעבור לפנימיה אם את חושבת ששם יהיה לך יותר טוב.
נכון שזה די נראה כאילו אין דרך מוצא לפעמים אנשים כל כך אטומים ולא מבינים לא משנה כמה הצעקה חזקה או כמה אילמת השתיקה בן אדם אחד יכול לשנות הכל לפעמים זה נראה כאילו יש איזשהו קסם בידו וזה מחרפן איך מישהו יכול להיות כל כך עיוור יש לך הוכחות ליבי המרוסק בידך ואתה דורך ולא מבין מאומה כמו ילד קטן שחושב שהכביש הוא משחק ורץ כל שניה לא משנה איזו שיחה או הרצאה יקבל וקיבל על הראש מאמא..
שהאמת טופחת על הפנים מבינים שלא כל אחד יכול להבין הכל לא כל אחד יכול לעכל לא כל אחד יכול לייעץ ולא כל אחד ב"ה היה במקום שאתה עובר.. אז איך אפשר להמשיך? להיות לבד כל הזמן? לא ההבדל הוא בין אותו סוג האנשים שלא מבינים אחד מנסה ויש אחד שלא אז אני לא הייתי במקום הזה ולכן קשה לי לייעץ לך מה שכן אני יודעת איך זה שה'מבוגרים' לא מבינים אני יודעת איך זה שיש איתך עדים או אין ואנשים אוטמים אוזניים אחרי שיחה עם 'הנאשם' זו אחת ההרגשות הכי קשות שיש שפשוט סותמת לך את הפה וממלאת אותך יאוש של אין טעם אחרי שהצעקה כבר יצאה ולא נשמעה אבל אל תכנעי יום אחד יבוא האדם הנכון שיבין אותך עד הסוף שיהיה לגמרי איתך גם אחרי שיפגוש את הצד השני בבקשה תחכי לו כנראה שבנתיים זה יהיה קשה ולפעמים ממש בילתי ניסבל אמרת שבקרוב תתחילי להפגש עם פסיכולוגית אז אני מציעה שתקחי את זה בהדרגה אל תספרי לה את הכל בבת אחד תבחני אותה קודם לראות איך היא מגיבה אליך ועל הדברים שאת אומרת איזו עמדה היא נוקטת כל פעם ואחרי שאת חושבת שהיא יכולה לעזור או להבין תספרי לה עד אז אני יכולה להציע לך את הפסיכולוג שלי.. יש קטעים מהשיר הזה שממש עוזר לי ברגעים קשים:)

שואל השאלה:
תודה רבה את ממש עזרת לי ואני מרגישה הרבה יותר טוב יש מצב שאת היית בפנימייה? ואת יכולה להסביר לי על זה קצת יותר? אני קצת מתלבטת ואני לא כל כך בטוחה מה כדאי לבקש מהפסיכולוגית של הבית ספר שלי שתנסה להעביר אותי לפנימייה והיא תדבר עם ההורים שלי על זה או להתקשר לעמותה להגנת הילד ולגמור עם זה?

לא הייתי בפנימיה..
וסורי אבל אין לי מושג אם הגעת למצב שאת ממש חושבת שהפסיכולוגית לא יכולה לעזור ואת לא יכולה לסבול את זה אז תפני להגנת הילד אבל את צריכה לההין שגם אם את פונה אליהם לא הכל וורד לא בטוח שגם הם יבינו ויכול להיות עוד כל מיני השלכות ותוצאות שאני לא בדיוק יודעת מהם...