2 תשובות
המהפכה הצרפתית הייתה למאורע בעל חשיבות מכרעת לגבי צרפת ולגבי אירופה כולה, ובעקיפין לגבי כל העולם. המהפכה הצרפתית החלה תקופה חדשה בהיסטוריה והביאה את עקרון ריבונות העם, עקרון חירות הפרט והשוויון בפני החוק.
מקוריותה של המהפכה הצרפתית בכך שהייתה מבשרת השוויון. המהפכנים הצרפתים הביטו קדימה לעתיד ושאפו לבטל כליל את המשטר הישן בעל זכויות היתר הנובעות ממעמד, וכן הכריזו על חירות האדם וקראו לשחרור מוחלט מכל המסורות המיושנות המגבילות את האדם. הדרישה לחירות כללה את חופש הדיבור, חופש העיתונות, חופש הביטוי, חופש הדת, חירות הקניין, שוויון בפני החוק ועוד.
השוני במהפכה הצרפתית היה הניתוק החד מן המלוכה, מהסדר הפוליטי, מהמבנה והסדר החברתי ומהכנסייה הקתולית, לעבר התחלה חדשה לגמרי, לעבר היסטוריה חדשה. המהפכה הייתה צרפתית כי התחוללה בצרפת, אבל נשאה עמה את זרעי החירות של האנושות כולה. המהפכה הצרפתית הביאה לעולם את קובץ החוקים האזרחי.
המהפכה הצרפתית מסמלת את המפנה ההיסטורי שבעקבותיו נולד העולם המודרני וכל מה שמזוהה איתו. עם תום המלוכה בצרפת קמה הרפובליקה והתחילה הספירה מחדש, כלומר נולדה אומה צרפתית חדשה, תוך קרע מוחלט מן העבר הפוליטי, החברתי והתרבותי.
עד היום משמשים רעיונות המהפכה הצרפתית בנושאים ריבונות עממית, זכות הגדרה לאומית של כל העמים, ביטול כל זכויות היתר המושתתות על לידה, חופש הפרט ושוויון בפני החוק, נר לרגלי לוחמי החירות בכל העולם.
המהפכה הצרפתית נתפסה כמימוש חזונם של רעיונות ההשכלה ובעיקר בניית חברה אנושית חדשה ומתוקנת, המשוחררת מעול העבר ומעיוותיו. המהפכה הצרפתית נתפסת כנקודת מפנה בתולדות העולם ותחילתה של תקופה חדשה, עם התגבשות פתאומית של כוח היסטורי בעל עוצמה בלתי משוערת, שאיים לסחוף את מכלול הקיום האנושי, לשנות אותו ולעצב אותו מחדש ולקבוע סדרים חדשים לקיום האנושי.
את הגורמים למהפכה הצרפתית אפשר לראות במשטר הישן של המלוכה הצרפתית ובתנועת ההשכלה שהפיצה רעיונות מדיניים וחברתיים, אשר ערערו את הבסיס האידיאולוגי של המשטר המלוכני. מפיצי תנועת ההשכלה מתחו ביקורת חריפה על המציאות החברתית והמדינית, על רקע העריצות ודיכוי החירויות בצרפת, ביניהם וולטר, מונטסקיה, רוסו, דידרו, ואחרים, ובאותה עת תארו את המשטר המדיני באנגליה, כאידיאל (משטר מלוכני חוקתי באנגליה. בצרפת עד לסיום המהפכה היה משטר מלוכני אבסולוטי). שוויון, חירות ואחווה היו סיסמאות שהלהיבו את ההמונים במהפכה הצרפתית. תומכי המהפכה ראו אותה כמחאה פוליטית לגיטימית נגד שרירות הלב וההגבלות של המשטר הישן, ומחאה חברתית צודקת של המעמדות הנחותים והמרוששים. התביעה הייתה לניסוח הצהרה על זכויות האדם ותביעה לחוקה צרפתית.
במאה ה-18 בצרפת גדל יותר ויותר הקרע בין המעמדות השליטים בעלי זכויות היוחסין שהיו מעוניינים בהמשך קיום המשטר הישן, לבין הכוחות החברתיים החדשים שביקשו להרוס את המשטר הישן. יגיע-הכפיים עדיין נחשב לחרפה, והבטלה הייתה סימן ההיכר למעמדות המיוחסים, זאת למרות שיגעי-הכפיים היו היצרנים שעליהם נשענה החברה הצרפתית מהבחינה הכלכלית. רעיונות ההשכלה, החופש והשוויון, רווחו בשכבות החברה העליונות, בעוד שהמלוכה הצרפתית נשענה על מוסדותיה עתיקי-הימים וסברה שהשלטון האבסולוטי ניתן לה משמיים.
מחוללי המהפכה הצרפתית שאפו לבטל את המשטר הישן ולבטל זכויות היתר של המלוכה, הכמורה והאצולה.
הרקע האידיאולוגי למהפכה הצרפתית היה רעיונות מדיניים וחברתיים, של תנועת ההשכלה, אשר ערערו את הבסיס האידיאולוגי של המשטר המלוכני האבסולוטי. וכן הביקורת החברתית והמדינית על רקע העריצות ודיכוי החירויות בצרפת. רעיונות ההשכלה היוו מסד, לסד מדיני וחברתי חדש, והמהפכנים השתמשו בהם בניסוח עמדותיהם ומצעיהם עם סיסמת השוויון, החירות והאחווה. גם המהפכה האמריקנית עוררה את אהדת המהפכנים הצרפתים לרעיונות החירות.
הרקע המיידי לפרוץ המהפכה הצרפתית היה בעיות כלכליות חמורות וקשיים כספיים גוברים שנוצרו עקב המלחמות שצרפת ניהלה, וגם נוכח הגידול הדמוגרפי רב-הממדים במאה ה-18 בצרפת, שפתרונם דרש שינוי מעמיק במבנה החברתי והמדיני של צרפת.
שיאה של המהפכה הוא בכיבוש הבסטיליה, שהייתה סמל לעריצות של המלוכה. מבצר הבסטיליה שימש כבית-סוהר לאסירי המלך ששהו שם שנים. ה-14 ביולי כל שנה הוא יום חגה הלאומי של צרפת, היום המסמל את התמוטטות סמל העריצות בצרפת.
ב-26.8.1789 פורסמה "הצהרת זכויות האדם והאזרח" שצורפה כמבוא לחוקה החדשה. ההצהרה הכירה בעקרונות של ריבונות העם, בטחון החיים והקניין, חופש הביטוי וחירות מדינית, שוויון בפני החוק וזכות ההתנגדות למשטר עריץ. הצהרת זכויות האדם והאזרח הייתה בעלת משמעות אוניברסאלית והיא השפיעה על הצהרת העצמאות האמריקנית.
המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18 הייתה מאורע חשוב ומכריע לגבי צרפת ולגבי אירופה כולה, ובעקיפין לגבי כל העולם. המהפכה הצרפתית מסמלת תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה המאופיינת בעקרונות ריבונות העם, חירות הפרט ושוויון בפני החוק.
המהפכה הצרפתית הייתה אירופית ולא צרפתית בלבד, והיה בה סיום ותוצאה של תמורות חברתיות ומדיניות אדירות שזעזעו את העולם המערבי בסוף המאה ה-18. המהפכה הצרפתית הציתה את הלכי הרוח המהפכניים במקומות בהם ניכרו סימנים למהפכה, העקרונות המהפכניים חצו את גבול צרפת ועיצבו דמות חדשה לאירופה ולעולם כולו.
מקוריותה של המהפכה הצרפתית בכך שהייתה מבשרת השוויון. המהפכנים הצרפתים הביטו קדימה לעתיד ושאפו לבטל כליל את המשטר הישן בעל זכויות היתר הנובעות ממעמד, וכן הכריזו על חירות האדם וקראו לשחרור מוחלט מכל המסורות המיושנות המגבילות את האדם. הדרישה לחירות כללה את חופש הדיבור, חופש העיתונות, חופש הביטוי, חופש הדת, חירות הקניין, שוויון בפני החוק ועוד.
השוני במהפכה הצרפתית היה הניתוק החד מן המלוכה, מהסדר הפוליטי, מהמבנה והסדר החברתי ומהכנסייה הקתולית, לעבר התחלה חדשה לגמרי, לעבר היסטוריה חדשה. המהפכה הייתה צרפתית כי התחוללה בצרפת, אבל נשאה עמה את זרעי החירות של האנושות כולה. המהפכה הצרפתית הביאה לעולם את קובץ החוקים האזרחי.
המהפכה הצרפתית מסמלת את המפנה ההיסטורי שבעקבותיו נולד העולם המודרני וכל מה שמזוהה איתו. עם תום המלוכה בצרפת קמה הרפובליקה והתחילה הספירה מחדש, כלומר נולדה אומה צרפתית חדשה, תוך קרע מוחלט מן העבר הפוליטי, החברתי והתרבותי.
עד היום משמשים רעיונות המהפכה הצרפתית בנושאים ריבונות עממית, זכות הגדרה לאומית של כל העמים, ביטול כל זכויות היתר המושתתות על לידה, חופש הפרט ושוויון בפני החוק, נר לרגלי לוחמי החירות בכל העולם.
המהפכה הצרפתית נתפסה כמימוש חזונם של רעיונות ההשכלה ובעיקר בניית חברה אנושית חדשה ומתוקנת, המשוחררת מעול העבר ומעיוותיו. המהפכה הצרפתית נתפסת כנקודת מפנה בתולדות העולם ותחילתה של תקופה חדשה, עם התגבשות פתאומית של כוח היסטורי בעל עוצמה בלתי משוערת, שאיים לסחוף את מכלול הקיום האנושי, לשנות אותו ולעצב אותו מחדש ולקבוע סדרים חדשים לקיום האנושי.
את הגורמים למהפכה הצרפתית אפשר לראות במשטר הישן של המלוכה הצרפתית ובתנועת ההשכלה שהפיצה רעיונות מדיניים וחברתיים, אשר ערערו את הבסיס האידיאולוגי של המשטר המלוכני. מפיצי תנועת ההשכלה מתחו ביקורת חריפה על המציאות החברתית והמדינית, על רקע העריצות ודיכוי החירויות בצרפת, ביניהם וולטר, מונטסקיה, רוסו, דידרו, ואחרים, ובאותה עת תארו את המשטר המדיני באנגליה, כאידיאל (משטר מלוכני חוקתי באנגליה. בצרפת עד לסיום המהפכה היה משטר מלוכני אבסולוטי). שוויון, חירות ואחווה היו סיסמאות שהלהיבו את ההמונים במהפכה הצרפתית. תומכי המהפכה ראו אותה כמחאה פוליטית לגיטימית נגד שרירות הלב וההגבלות של המשטר הישן, ומחאה חברתית צודקת של המעמדות הנחותים והמרוששים. התביעה הייתה לניסוח הצהרה על זכויות האדם ותביעה לחוקה צרפתית.
במאה ה-18 בצרפת גדל יותר ויותר הקרע בין המעמדות השליטים בעלי זכויות היוחסין שהיו מעוניינים בהמשך קיום המשטר הישן, לבין הכוחות החברתיים החדשים שביקשו להרוס את המשטר הישן. יגיע-הכפיים עדיין נחשב לחרפה, והבטלה הייתה סימן ההיכר למעמדות המיוחסים, זאת למרות שיגעי-הכפיים היו היצרנים שעליהם נשענה החברה הצרפתית מהבחינה הכלכלית. רעיונות ההשכלה, החופש והשוויון, רווחו בשכבות החברה העליונות, בעוד שהמלוכה הצרפתית נשענה על מוסדותיה עתיקי-הימים וסברה שהשלטון האבסולוטי ניתן לה משמיים.
מחוללי המהפכה הצרפתית שאפו לבטל את המשטר הישן ולבטל זכויות היתר של המלוכה, הכמורה והאצולה.
הרקע האידיאולוגי למהפכה הצרפתית היה רעיונות מדיניים וחברתיים, של תנועת ההשכלה, אשר ערערו את הבסיס האידיאולוגי של המשטר המלוכני האבסולוטי. וכן הביקורת החברתית והמדינית על רקע העריצות ודיכוי החירויות בצרפת. רעיונות ההשכלה היוו מסד, לסד מדיני וחברתי חדש, והמהפכנים השתמשו בהם בניסוח עמדותיהם ומצעיהם עם סיסמת השוויון, החירות והאחווה. גם המהפכה האמריקנית עוררה את אהדת המהפכנים הצרפתים לרעיונות החירות.
הרקע המיידי לפרוץ המהפכה הצרפתית היה בעיות כלכליות חמורות וקשיים כספיים גוברים שנוצרו עקב המלחמות שצרפת ניהלה, וגם נוכח הגידול הדמוגרפי רב-הממדים במאה ה-18 בצרפת, שפתרונם דרש שינוי מעמיק במבנה החברתי והמדיני של צרפת.
שיאה של המהפכה הוא בכיבוש הבסטיליה, שהייתה סמל לעריצות של המלוכה. מבצר הבסטיליה שימש כבית-סוהר לאסירי המלך ששהו שם שנים. ה-14 ביולי כל שנה הוא יום חגה הלאומי של צרפת, היום המסמל את התמוטטות סמל העריצות בצרפת.
ב-26.8.1789 פורסמה "הצהרת זכויות האדם והאזרח" שצורפה כמבוא לחוקה החדשה. ההצהרה הכירה בעקרונות של ריבונות העם, בטחון החיים והקניין, חופש הביטוי וחירות מדינית, שוויון בפני החוק וזכות ההתנגדות למשטר עריץ. הצהרת זכויות האדם והאזרח הייתה בעלת משמעות אוניברסאלית והיא השפיעה על הצהרת העצמאות האמריקנית.
המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18 הייתה מאורע חשוב ומכריע לגבי צרפת ולגבי אירופה כולה, ובעקיפין לגבי כל העולם. המהפכה הצרפתית מסמלת תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה המאופיינת בעקרונות ריבונות העם, חירות הפרט ושוויון בפני החוק.
המהפכה הצרפתית הייתה אירופית ולא צרפתית בלבד, והיה בה סיום ותוצאה של תמורות חברתיות ומדיניות אדירות שזעזעו את העולם המערבי בסוף המאה ה-18. המהפכה הצרפתית הציתה את הלכי הרוח המהפכניים במקומות בהם ניכרו סימנים למהפכה, העקרונות המהפכניים חצו את גבול צרפת ועיצבו דמות חדשה לאירופה ולעולם כולו.
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה!
תודה רבה!
באותו הנושא: