4 תשובות
משתתפת בצערה של חברתך:' (
גם אמא שלי נפטרה מסרטן השד, אני לא יודעת מה איתה אבל אותי הכי הלחיץ איך החברות שלי יתנהגו אליי כשאחזור לבית הספר...
ביום הראשון הם התנהגו קצת מוזר ואז הם הבינו שזאת עדיין אני ולא משנה מה עברתי.
תזכרי שחברה שלך היא אותה ילדה, ושום דבר לא השתנה בה מלבד בעובדה הכואבת שאין לה אמא. אבל היא אותו בנאדם ואוהבת את אותם דברים.
מדי פעם (אם היא רוצה) את יכולה לשאול אותה אם קשה לה ודברים כאלה...
אני לא אהבתי את זה אבל כל אחד שונה...
בהצלחה❤
משתתפת בצערה של חברה שלך וגם של זאת שהגיבה! מקרים כאלה כל כך כואבים לי ):
תדברי איתה הרבה, את לא חייבת לשאול איך פשוט לתת לה לשפוך הכל, לפרוק.
תגידי לה כל הזמן שאת שם בשבילה ושכל מה שהיא צריכה את פה איתה.
ברור שזה יהיה לה קשה ואולי היא כן תתנהג מוזר בהתחלה אבל תתמכי בה לא משנה מה ותדאגי שהיא תבין שיש לה עם מי לסמוך.
בהצלחה!
אנונימית
אומרים המקום ניחם אותך ושלא תדעי צער, העיקר עכשיו תתחזקי, ותעשי נחת לאמא היקרה שלך.
משתתפת בצערך, פשוט תני לה את הזמן שלה להתאושש ממה שקרה.