2 תשובות
השיר מדבר על הצורך לבחור בין שתי דרכים, כאשר המשורר, כמטייל, נמצא בצומת שבו עליו לקבל יד. מתוארת הדילמה הקשה, וההתלבטות שנמשכת למעשה גם לאחר שבחר בדרכו את בחירתו הסופית.

בתחילת השיר נמצא המטייל במעבה היער, בין שתי דרכים, ועליו לבחור לאן עליו לפנות. שתי הדרכים הן יפות, בין עצים ועשב, ולכאורה אין עדיפות לאחת משתיהן. גם אם הן שונות מעט זו מזו, עדיין לא ניתן להכריע מי מביניהן עדיפה. המטייל נמצא בדרך ללא מוצא, מאחר שהוא יודע כי לאחר שיבחר בדרך האחת, לעולם לא יוכל לחזור לדרך השנייה, שלא נבחרה.

הבית האחרון בשיר מבהיר כי המשורר, למרות שתמיד יקנן בו החשש פן טעה, שלם כיום עם דרכו. הוא בחר בדרך שפחות הלכו בה, בדרכו האישית והייחודית. השיר מסתיים במילים:

בשיר יש כמה ביטויים שמוספים לנפח שלו: הצבע צהוב (yellow) מסמל דבר עתיק, נקודת המבט של המחבר היא בחלוף זמן רב. הפיצול (diverge) מסמל את הדילמות בחיים, המקום בו צריך האדם לקבל החלטה ולבחור. הדרך (road) היא דרך החיים, המסלול שהאדם מובל בו אחרי שלקח החלטה מסוימת. הסבך או המהמורות שבדרך (undergrowth) מסמלים את הדברים שמפריעים לאדם להתקדם בחייו, דברים שמקשים על החלטותיו. עלים שאף צעד עוד לא השחירם (in leaves no step had trodden black) מעידים שמעט מאוד אנשים הלכו בדרך הזאת, או בחרו בבחירה מעין זו. ישנן שתי סיבות אפשריות לכך שבדרך הנבחרת לא צעדו אחרים והדשא עוד לא נרמס. ייתכן שנדרשים לשם כך אומץ והעזה רבים יותר; אך ייתכן גם כי דרך זו אינה ראויה או אינה מובילה למקום בטוח. השיר מדבר על דרכים מתפצלות, כאשר כל בחירה גוררת אחריה עוד בחירה. הכותב מצטער על הדברים שהיה יכול לחוות אילו היה בוחר בדרך השנייה.

שם השיר, המציין דווקא את הדרך שלא נבחרה (the road not taken), עשוי להדגיש כי בכל מהלך ממהלכי חיינו, בכל בחירה, קיימות אינספור אפשרויות אחרות, נעלמות מן העין, אותן הפסדנו ולא נחווה עוד. נשאלת השאלה, האם הכותב מאושר בבחירתו, או מבכה על הדברים שהפסיד, הדברים שלא חווה ולא יוכל עוד לחוות, בדרך שבה לא בחר.
מצאתי לך קישור לסרטון שבו מסבירים בדיוק על מה השיר