דתיים, אתם אוהבים להיות דתיים או שכפו עליכם?

אף אחד לא כפה עלי, זו בחירה שלי.

אוהבת אתזה- תאמת שזה כנראה נראה לי טיבעי כי אני דתייה מאז שנולדתי
אבל בכללי באמת שזה מהנה והרגשה טובה בשבילי

אף אחד לא כפה עלי אני פשוט חושב שזו הדרך הכי נכונה וטובה לחיות..

אני רגילה לזה, כי מאז שנולדתי אני דתייה. ואני אוהבת את זה וזו הבחירה שלי להמשיך בדרך הזאת.

אני אישית חרדי מהבית מרגיש קצת כפיה לא מסכים אם העולם החילוני אבל העולם הדתי מוצא חן בעיניי

לגמרי מבחירה אישית.
ברור שיש חלק לזה שנולדתי למשפחה דתיה (במצב אחר פשוט היה לי יותר קשה, יותר דברים להתמודד איתם)
אבל תכלס? זכיתי
ובעזרת ה' שאני רק אמשיך להתחזק תמיד!
כשמבינים מהי הדת באמת -אין ספק שירצו לקיימה מבחירה חופשית לגמרי.
זו דרך חיים.

זה נראה לי הדבר הכי טיבעי להיות דתייה.. אפחד לא כופה עלי ואני עושה את כל הדברים שקשורים לדת מרצון

כפו עלי להיות דתי בכל המובנים ואז ששיחררו מימני אז נהייתי כזה מסורתי כי אני מכיר את כל ההלכות הכל בגמרא ואני מצליח לסתור הרבה דברים ואז מתיר לעצמי כי זה ההיגיון שלי ואני הולך על פי האמונה שלי אני מאמין בה' אני לא מאמין שהוא רוצה שאשים ציצית או כיפה

ההבל לחלוטין הילד... עלק מתיר לעצמו למה מי אתה

אוהבת.
יש משהו באמונה, משהו בקיום המצוות שנותן הרגשה טובה, סיפוק של הנשמה!
וברור שעלו שאלות בעניין אבל כל המשך קיום החיים שלי כדתייה נעשה בבחירה מלאה!

בואו נודה בזה, על כולנו כפו להיות משהו! לאף אחד לא היה בחירה, נולדת? לא שואלים אותך אם אתה רוצה להיות דתי או חילוני או נוצרי וכ'ו. כופים עליך את מה שחושבים שנכון, א''כ כשה אתה מתבגר אתה או שמח עם החיים האלה או שלא - בשני המקרים כפו עליך את האורך חיים הזה

אנונימית זה ממש לא נכון.
אומנם גדלתי וחונכתי כדתייה, אך גם כיום אני נשארת בדעה שלי (לגמרי מרצוני), עם העקרונות שלי ועם האהבה שלי לדת ולהקב"ה ואני שמחה עם זה.
אם לא הייתי שמחה עם החיים האלה (כמו שציינת) הייתי חילונית, יש לי את כל האופציות ואף אחד לא יעצור אותי מלהיות חילונית אם ארצה בכך.

it's never too late
כן אבל אם היית נולדת חילוניה אז כנראה שלא היית דתיה עכשיו נכון? זה משהו שקבעו כבר כשנולדת! לא נתנו לך בחירה, כלומר זה משהו שכפו עליך. נכון שאת יכולה להפוך עכשיו לחלוניה אם את רוצה אבל זה לא אומר שאורך החיים שיש לך עכשיו זה לא משהו שכפו עליך כשה נולדת.
למשל אני חילוניה? זה משהו שכפו עלי, אם הייתי נולדת למשפחה דתיה אז רוב הסיכויים שהייתי עכשיו דתיה והייתי שמחה שאני דתיה ( כמו שאני שמחה עכשיו שאני חילוניה )..

אוהבת, הבית שלי לא כופה שום דבר, הוא נורא פתוח. אני לא מרגישה חנוקה מאיזושהי בחינה. גם אם היו לי ספקות בסופו של דבר הגעתי לאותו מקום אחרי כל מיני חקירות. אז אני זו שבחרתי את דרך החיים הזו כרגע ולא אף אחד אחר.

שמחה בזה. כי דת מעניקה ערכים בכמויות שבעולם של היום אין דברים כאלה.

זה קצת עצוב שרובכם חושבים שלא כפו עליכם (אלה שנולדו למשפחה דתייה)
בעצם כשנולדתם למשפחה דתייה זה האורח חיים שקבלתם, איך שהתרגלתם להיות, כל הזמן אמרו לכם יש אלוהים יש אלוהים אז האמנתם בזה.
ברור שעכשיו לא תהפכו לחילונים פתאום ככה, מה זה משנה אם אין מישהו שיעצור אתכם! הסיכויים שתבינו את האמת עכשיו הם סיכויים נמוכים מאוד.. גדלתם לחברה מאמינה, הסביבה שלכם מאמינה, כל החיים שלכם התבססתם על משהו אחד.
רק אנשים מיוחדים מאוד וחכמים מאוד מצליחים להבין את האמת. מתנגדים לכפייה הזאת, מתנגדים לכל מה שהם גדלו עליו.
כל השאר מתמכרים לסם הזה שנקרא אלוהים, כי מה לעשות הרגילו אותם כבר מאז שהם היו קטנים, מכרו להם שקרים בחינם ונורא מזה, שקרו לעצמם.
אני מקווה שכל אחד ואחד מכם ינסה לחקור וללמוד את תאוריות המפץ הגדול, האבולוציה... יש יותר מידי דתיים וחרדים במדינה הזאת.

נולדתי כדתייה, נכון, בהתחלה כפו עלי את העניין אך עם זאת, היו לי שאלות על אמונה ולא רציתי את זה אבל, קיבלתי תשובות לשאלות שלי ואני תמיד בחיפוש אחר השאלות שעולות לי.
הציבור הדתי לאומי מכיר את התהיות שיש באמונה הזאת ולכן הוא גם מעודד לשאול שאלות ולא להישאר במקום שאינו ידוע, עם שאלות לא פטורות.
רק מי שחי את החיים הדתיים מבין ששום דבר לא כפוי.
קשה להסביר זאת.
ואמונה שהיא לא אמיתי, שזוהי הדרך האמיתי היא לא נשארת, בסופו של דבר האדם לא יהיה דתי.