מהי עמדתו של וולטר? כיתה ח ספר מסע אל העבר קדמה ומהפכות

על מה? על הדת? על היהדות ויהודים? על השלטון? על המוסר?

שואל השאלה:
הכל...

אהה אוקיי יש בויקיפדיה
וולטר נלחם כל ימיו נגד הדת הרודפת והשלטון חסר הסובלנות שהיה בימיו. הוא העלה על נס את חופש המחשבה ויצא בנחישות נגד הכנסייה הקתולית. סלידתו מחוסר סובלנות התבטאה גם במילים בהן נהג לחתום את מרבית מכתביו - "למחוץ את השיקוץ".

על הדת
עוד מימי לימודיו בבית הספר הישועי שנא וולטר את מנהגי הדת הנוצרית. בבגרותו הייתה הנצרות לאחת המטרות העיקריות של חצי שנינותו ולעגו, כמו גם האמונות הטפלות שלטענתו הרכיבו אותה. הוא כתב בין השאר ש"כל אדם המכבד את עצמו מוכרח להימלא חלחלה לנוכח הכת הנוצרית". אחד העניינים שהוא יצא נגדם בקביעות בספריו הוא "הצדק האלוהי" שבו הנוצרים האמינו, לפיו אלוהים יכול לעשות רק טוב וכל דבר רע שקורה בעולם הוא מוצדק. עם זאת וולטר לא היה אתאיסט, אלא האמין שאלוהים ברא את העולם, אך כל התפילות והסיפורים העל-טבעיים על התגלות הם מיותרים ושקריים (דאיזם). הוא האמין שהאמונה באל אחד הייתה אמונה ראשונית של האדם, ושהדת הראשונה הייתה הדאיזם, למרות שקשה ליישב טענה זו עם טענות אחרות שלו.

במילון הפילוסופי, תחת הערך 'כיתות' כתב וולטר:


מה היו פניה של הדת האמיתית, לולא קיומה של הנצרות? הייתה זו דת שאין בה כיתות, ואשר בהכרח הייתה שוררת בה הסכמה בין הבריות. והנה, בדבר איזו תורה באו כל הבריות לכלל הסכמה? בדבר הסגידה לאל אחד ובדבר היושר. כל הפילוסופים שהחזיקו אי פעם בדת אמרו מאז ומעולם: 'יש אלוהים, והוא צודק בהכרח.' הנה לנו אפוא הדת האוניברסלית שנכונה בכל הזמנים ובקרב כל האנשים!

על יהדות ויהודים
למרות פתיחות המחשבה שלו, וולטר היה אנטישמי מובהק, וכתביו מלאים ארס המכוון כלפי עם התנ"ך, וכלפי היהודים במצבם בימיו.‏ (1) ניתן לתלות זאת בכך שוולטר לא היה מסוגל לסלוח לעם שממנו צמחה הנצרות.‏ (2)‏ (3) במילון הפילוסופי, בערך "יהודים", הוא מביא ראיה מהתוכחות של נביאי ישראל שכבר היהודים הקדמונים היו אנשים רעים וחטאים, רודפי שלמונים, סרסורים ונושכי נשך, וטוב עשו הרומאים כשהחריבו את מדינת היהודים. לדעתו, משאת נפש היהודים בגולה היא להרבות צאצאים ולצבור כסף, רק בכך מתגלים כשרונותיהם, ואין בהם משוררים, ציירים או פילוסופים. בין היתר כתב שם: "אומות גדולות לא יכולות לקחת את חוקיהן ותורתן מאת עם קטן, בלתי-ידוע ומשועבד... האומר שהמצרים הפרסים והיוונים למדו את תורתם מהיהודים משול למי שיגיד שהרומאים למדו את תורתם מאזרחי ברטאני..."

בערך "סובלנות" כתב וולטר:


אני מדבר בצער על היהודים: אומה זו היא במובנים רבים, הבזויה ביותר שאי פעם מילאו את כדור הארץ..."‏ (4)

דברים אלו עוררו את היהודי הפורטוגזי יצחק דה פינטו לחבר בשנת 1762 ספר תשובה בשם "הרהורי ביקורת", המתפלמס בחריפות עם דברי וולטר. במכתב תשובה ששיגר לדה פינטו הודה וולטר כי "שגיתי כשייחסתי את פשעי היחידים לעם שלם", והבטיח לתקן במהדורות הבאות, אך בו זמנית המשיך לבקר את אבות אבותיו של פינטו: "כאדם מבני העלייה וודאי לא היית הורג עשרים וארבעה אלף איש רק מפני שנזדווגו עם נשים מדייניות".‏ (5)‏ (6)

עם זאת, לוולטר הייתה השפעה עקיפה מכרעת על תהליך האמנציפציה ליהודים, כפי שכתב ההיסטוריון ברנאר לזר: "אם וולטר היה אנטישמי נלהב, הרי שהרעיונות שהוא והאנציקלופדיסטים ייצגו לא היו עוינים ליהודים, מאחר שהיו רעיונות של חופש ושוויון אוניברסליים."‏ (7)

על השלטון
וולטר שנא עריצות בכל צורה שהיא, אך לא האמין שצורת משטר אחת טובה מצורת משטר אחרת. הוא ראה בדמוקרטיה רעיון מעניין, אך לא מושג קדוש. כמו מקיאוולי חשב וולטר שהאנושות נמצאת במעגל תמידי של תרבות וברבריות, ולכל היותר שלטון מסוים מסוגל להביא להארכת חייה של התרבות, אך לא לדחות את הנפילה לברבריות עד אין קץ (שכן זהו מצבה הטבעי של האנושות). אך כותב הנסיך היה פסימי מכותב קנדיד. זה האחרון, וולטר, האמין שבאמצעות שיפור השלטון ניתן לשפר את מצבה של האנושות, או לעשות אותו גרוע פחות (וולטר תפש את הטוב בעולם על דרך השלילה: כיצד ניתן לגרום פחות סבל).

השלטון תחתיו חי וולטר היה משטר אבסולוטי. במשך חייו של וולטר הכתר החליף ראשים פעמיים, מלואי ה-14 ללואי ה-15, וממנו אל לואי ה-16. וולטר ביקר את השלטון באותה חריפות בה נלחם בנצרות, ובשל כך הסתבך ונשלח למאסר מספר פעמים. יחס השלטונות אליו היה הפכפך, כשבתקופות מסוימות היה אורח כבוד של המלך, ובאחרות נאלץ לפרסם את ספריו בשמות בדויים (את ספרו קנדיד "תרגם ד"ר ראלף מגרמנית", לדוגמה).

שואל השאלה:
?

הסופרת אוולין ביאטריס הול תמצתה בספר עליו מ-1906 את תמיכתו של וולטר במקרה מסוים בחופש הביטוי באימרה (במילותיה של הול): "אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם". פעמים רבות מיוחסת האמרה לוולטר עצמו, ואכן נורברט גוטרמן מצטט בספר משנת 1963 שורה דומה שכתב וולטר במכתב בשנת 1770, "אינני מקבל את דבריך, אך אני מוכן להקריב את חיי כדי שתוכל לאמרם".‏ (8)

לזכות וולטר, שהיה איש המילים, עמדו גם מעשים. ב-1762 נלחם בשלטון ובדת גם יחד כשניסה להפוך את גזר דינו של אדם בשם ג'ון קלס, שעונה והוצא להורג באשמת רצח בנו ללא כל ראיות. מאוחר יותר התברר שגם וולטר המציא ראיות משל עצמו על מנת להגן על ג'ון קלס. האשמה שיוחסה לג'ון קלס הייתה רצח בנו על רקע של רצונו של הבן לאמץ את הקתוליות במקום הדת של משפחתו הפרוטסטנטיות; אביו, ג'ון קלס הואשם שרצח את בנו על מנת שזה לא יאמץ את הדת הקתולית. וולטר האמין, בצדק, שהסיבה לגזר הדין הייתה רדיפה דתית. וולטר פעל לשינוי גזר הדין, והצליח. מקרה זה התפרסם באירופה כולה והעצים את חיבת ההמונים אליו.‏ (9)

על מוסר
וולטר לא האמין שטבע האדם רע מיסודו, אלא שאמונות טפלות ובורות הופכים אותו לכזה. תרבות והשתחררות מאמונות אלו הופכות את האדם למרושע פחות. הוא האמין שישנו מוסר אחד שנכון לגבי כל העמים והתרבויות, ומוסר זה כולל אמיתות אוניברסליות כגון "אסור לרצוח בני-אדם", "רעב וכאב הם דברים רעים", וכדומה. וולטר האמין שיום יבוא ותהיה תרבות אוניברסלית שתהיה מבוססת על המוסר הכלל-אנושי.

שואל השאלה:
וואי תודהה

שואל השאלה:
אני צריך אבל משהו שקשור לספר שאנחנו לומדים איתו...

אהה אז אני גם לומד איתו אבל הוא לא אצלי אז רגע אני יחפש לך

שואל השאלה:
טוב תודה

סליחה אבל לא מצאתי
מצאתי את זה יכול לעזור לך

שואל השאלה:
לא ממש טוב תודה בכל מקרה...