למה להמשיך לחיות אם בסוף מתים?

שואל השאלה:
כי זה לוקח יותר זמן המוות הטבעי

כי החיים נועדו בשביל שנחייה לא בשביל שנמות בהם לפני המועד.

שואל השאלה:
החיים הם סבל אז במקום לחיות ולסבול עדיף כבר לסיים עם זה. מוות בסוף בטוח יהיה, אני ממש עצובה ומדוכדכת.

החיים הם לא סבל את בוחרת איך הם יראו, תדעי שתמיד יהיו לך רגעים פחות טובים, הכל עובר.. כל מה שיש לך לעשות זה רק לחכות שהתקופה הזאת תעבור..

בשביל להשאיר חותם בעולם ולהשפיע, לתת לאחרים השראה ולעזור להם, לחייך... יש המון סיבות:)

הלוואי כולם ימותו! אני לא רואה סיבה מספיק טובה והגיונית לקיום האנושות

שואל השאלה:
לאף אחד לא אכפת ממני, גם אין לי סיכוי להשאיר חותם וזה חסר טעם אף אחד בכלל לא יבוא להלוויה שלי. אני לא מבינה למה נולדתי בכלל. העולם הזה באמת נוראי וזה נכון שאין סיבה הגיונית לקיום האנושות. הכל כל כך חסר מטרה

כי עד שמתים יש כ"כ הרבה דברים להספיק ולראות ששווה לחיות למענם, גם אם זה רק פעם אחת

כמו שהבנתי כל מה שאת מכנה סבל זה שלא נותנים לך מספיק יחס ותשומת לב. בסדר קורה לכל אחד, תעשי דברים שאת אוהבת, בעלי חיים אולי? תאמצי גור. לצייר? לשיר? לרקוד? ספורט? תנסי לשפר את יכולותייך את כולה נערה מתבגרת אל תחשבי שכל העולם שלך זה החיים בתיכון. החיים יכולים להשתנות ועוד איך אחרי התיכון

שואל השאלה:
לא בקטע של אין לי צומת לב אז אני סובלת, באמת שרע לי בחיים האלה, רע לי לנשום. לפעמים גם בלי סיבה פשוט אין שום דבר טוב מסביב וגם לא יהיה אז חבל לחיות. גם אין לי תחביבים כלום לא עושה לי טוב. גם אני לא הולכת להתגייס לצבא, אז אין לי שום דבר בחיים.

אז תחפשי! אם יש לך הרבה זמן פנוי תחפשי דרכים מעניינות וכיפיות לנצל אותו, את יכולה גם להתחיל לפתח כשרונות ולחפש מטרות לחיים:)

אין מצב שאין כלום שאת אוהבת מצידי אם את אוהבת לאכול תתחילי לטחון אוכל. העיקר שיהיה לך טוב. למה ללכת למצב קיצון של מוות? את יודעת כמה אנשים חשבו כמוך? והם עכשיו מהאנשים הכי מוצלחים בעולם. ובכמה מילים אני אסכם: תגשימי את עצמך ואת הרצון שלך

שואל השאלה:
אין לי רצונות אין לי כלום אני רק צריכה שיטה להתאבד טובה שלא יהיה מצב שאני נכשלת ואני גומרת עם החיים האלה. לפעמים באמת יש מה לשנות ומה לשפר אבל במצב שלי זה לא ככה. גם בלי קשר אני בסוף אמות אז למה לא להקדים את זה ולהפסיק לסבול

נניח ואין לך רצונות ואין לך "כלום". בסדר תמשיכי לחיות כרגיל אולי בהמשך יתגלה לך משהו בכמעניין שלא חשבת עליו לפני. מה שאת עושה הוא פשוט לא נכון את חוסמת את כל אפשרויות ככה שגם אם מ שהו יוכל לעניין אותך את כבר הכנת לעצמך בראש "לא בא לי כלום" אז לא תגשי לנסות אתז ה אפילו. תצטרכי לתקן את הגישה שלך כי לדעתי היא זאת שגורמת לך את הסבל שאת מתארת.

כולם סובלים לא תמיד לכולם טוב!
אבל תמיד יש משהו שכן יעשה אותך מאושרת או יגרום לך לחייך אפילו משהו קטן למות זה לא פיתרון לקצת סבל, יש תקופה שקצת סובלים אבל בסופו של דבר זה עובר..
החיים זה מתנה מאלוקים! יש הרבה שרק נולדו ולא זכו להמשיך לחיות אז די להתלונן!

שלום יקירה

היה פעם פילוסוף בשם אלבר קאמי, שאמר "שאלה פילוסופית אמיתית יש רק אחת - שאלת ההתאבדות". והוא התכוון לדעתי להגיד את מה שאת מנסה אולי להסביר כאן - שהשאלה אם להתאבד או לא בעצם נוגעת בשאלה הכי עמוקה, למה בכלל לחיות.. ונשמע שאת מרגישה שאין טעם בחיים האלו, שזה רק סבל מתמשך וריקני, שאין לך כוח להמשיך ולהתמודד איתו..

ואני מניח שבמצב כזה, כל מיני אמירות כמו "החיים יפים", "כי צריך להשאיר חותם" וכל הדברים האחרים רק גורמים לך להרגיש מתוסכלת, לא מובנת, כי את מרגישה בתוכך ריקנות כל כך גדולה, מין תחושה שאין שום משמעות לכלום, וזה מייסר כל כך, ואז כשאנשים עונים לך ככה זה רק ממחיש לך כמה את לבד עם הריקנות הזו.. ולכן אני כותב לך, לבקש ממך לבוא אלינו לאתר סה"ר ולספר עם מה את מתמודדת, על הסבל שמלווה את החיים שלך ומרוקן אותם - ואותך - מכל משמעות ושמחה.. אני מניח שלא יהיו לנו תשובות או פתרונות למה לחיות. כי אני מאמין שתשובה כזו צריכה לבוא מתוכך - ושעוד יתכן שהתשובה תגיע.. אבל כרגע נשמע שכל מה שיש בך זו שאלה, שאלה גדולה ונוקבת שלא נותנת לך מנוחה. ואנחנו רוצים להקשיב לשאלה שלך.

אם תרצי, את מוזמנת מכל הלב.. הצ'ט שלנו פתוח כל ערב בין תשע לחצות.

שלך


מתנדב סה"ר