איזה קשיים/משברים/ טראומות עברתם בחיים שלכם?

הורים שהתגרשו, משבר כלכלי רציני, התקפי חרדה
זה בגדול

החיים שלי כיום...

אוקיי.. הפרעות אכילה, בולמיה, אנורקסיה, דכאונות, הורה מרביץ, אח מעצבן, 5 נסיונות התאבדות..

הכל בגלל בריונות, ובגלל המשפחה שהרסה אותי

הטרדה מינית שהייתי קטנה גדלתי ואז אונס ואז שוב הטרדה מינית ואחרי זה שוב הטרדה מינית
ואז התחלתי לחתוך כי רציתי למות כי הרגשתי זונה והייתי בדיכאונות וכולם המציאו עלי שמועות בגלל זה👆
והחברה הכי טובה שלי הפקירה אותי ונטשה אותי כי לא קיבלה אותי ואמרה שאני יותר מידי טראומתית
עם כל מה שעברתי היו לי כמה חברים (אקסים) שבהתחלה אהבו אותי ואז ניצלו אותי ובגדו בי
ולמזלי יש לי חבר עכשיו ובבית ספר יש לי חברות אחרות.

אמ דכאון קליני מכיתה ד
נסיון התאבדות בכיתה ה.. אובדנית.. פגיעה עצמית, חרדה חברתית, התקפי חרדה והתמוטטויות עצבים..
הורים שלא בדיוק עוזרים לי להמשיך בחיים בלשון המעטה
טוב זה היה קצר מכפי שחשבתי..

בגידה מהחברה הכי טובה, בגידה מכל החברות שהשאירו אותי לבד להתמודד עם מצב בריאותי לא פשוט, השפעה על המראה החיצוני (המחלה), חוסר ביטחון.. תמיד עברתי תקוםות קשות אבל התקופה הזאת היא באמת התקופה הכי נוראית שאפשר לעבור... במיוחד אם את בתקופת בגרויות והכל פשוט נופל עליך...
ניתוח שיהיה בקרוב, חרדה חברתית ובדידות, אין חברות שיתמכו, עצם העובדה שלא יודעים איך לרפא את המחלה שלי, אנשים שמתרחקים מימני כי חושבים שאני מדבקת.. אנשים בכללי שמסתכלים עלי מוזר רק בגלל המחלה.. חוסר ביטחון הוראי לצאת מהבית..

איומים מאיזה ילד באינסטגרם שהכריח אותי לעשות דברים שלא רציתי, מצב כלכלי קשה, בית ספר שלם צחק עלי, ושבנים ירדו עלי, שאבאשלי פתח לי תפלאפון וראה את כל השיחות ההודעות והכל והוא מחק לי את האינסטגרם תפייסבוק ותווצאפ.. להמשיך?

טראומה (?)-ראיתי את אמא שלי גוססת לי מול הפרצוף כשהייתי בת אחת עשרה.
זיכרון מפחיד- נכנסתי למיון בפעם הראשונה בחיים שלי (דודה שלי רופאה, אז סתם קפצנו לבקר אותה בחופש הגדול בבית חולים ויש לי סיוטים מהאנשים שראיתי שם, לא כי הם היו פצועים או משהו, זה פשוט מפחיד אותי לראות אנשים שוכבים על מיטות חולים)
משבר- סבתא שלי שברה את הירך לפני שבוע ורק אתמול גילו את זה, היום היא עברה ניתוח ואנחנו נוסעים לבקר אותה, הולכים להיות לי חודשים קשים. מאז שאמא שלי נפטרה סבתא שלי דואגת לי להכל, היא יותר מסבתא בשבילי, היא נוסעת אלינו שלוש פעמים בשבוע, מסיעה אותי לחוגים, מתכוננת איתי למבחנים, עוזרת בשיעורים, קונה איתי בגדים וציוד (אני בת יחידה משני אחים בנים ואבא שלי, אז אף אחד לא עושה איתי קניות חוץ מסבתא שלי ורוב הזמן אני לובשת חולצות בית ספר ישנות של אח שלי)
אז אם סבתא שלי לא תחלים בקרוב, אין לי מושג מה אני אעשה, לא יהיה לי אף אחד.
וכנראה שיקח לה כמה חודשים, כי היא בכל זאת בת 74:' (

אף פעם לא היו לי חברים, תמיד ירדו עלי ובגלל זה אין לי הרבה ביטחון עצמי, אבא שלי נפטר מסרטן...
יש לי ocd דיכאון מחשבות טורדניות וחרדות
עברתי ניצול מיני ואני צריכה לראות את הילד הזה כל יופ בבית ספר
זה היה כשהייתי בת 13 ורק לאחרונה הצלחתי להבין שזו לא אשמתי
קשיים רציניים בלימודים
חתכתי את עצמי
בגידות מחברות
וזהו, סיכמתי 16 שנים

הטרדה מינית שנמשכה בערך שנה וחצי עם אותו הילד, וזה התקרב לאונס.
בריונות
ניסיון התאבדות בכיתה ו' (שנה שעברה)
שהייתי צריכה לגלות לבד שבעצם יש לי אבא אחר..
אמ... וזהו