אוף נמאס לי. אני שונאת את הדת, לא רוצה יותר להיות דתייה.. אני בכלל לא מרגישה את אלוהים בחיים שלי, אני בכלל מרגישה שהוא עזב אותי או שהוא בכלל לא קיים!... אני מרגישה שההורים שלי חונקים אותי.. והם לא עושים את זה בכוונה הם פשוט רוצים שאני אלך בדרכם ואני לא רוצה! אל תשפטו אותי בבקשה... תעזרו לי מה לעשות? (

שואל השאלה:
הלוואי והיה לי את האומץ כבר אין לי כוח לסבול את זה יותר.. אני חייה חיים כפולים... וזה נורא

שואל השאלה:
יש לי את הבעיה הזאת שאני לא מסוגלת לאכזב

בת כמה את שאת במצב רוח כזה נורא?

מודה שממש כואב לי לשמוע את זה, וחבל, באמת חבל..
הפיתרון היחיד הוא לשבת לדבר איתם, ולהסביר להם את המצב *שלך*. שאת כבר לא מאמינה, ושישחררו טיפה.
ותיזכרי שה תמיד איתך, גם בזמנים קשים. אנחנו פשוט נוטים לחשוב שמה שנראה לנו רע עכשיו הוא רע לנצח. אבל מאחורי הדברים האלו אני בטוחה שיש סיבה.

שואל השאלה:
אני בת 17

תכירי מישהוא חילוני תיתחתנו אז תגידי להם שאת חילונית והם יקבלו אותך

שואל השאלה:
אבל הם התאכזבו ממני... או יכעסו עלי..

אז..? אם הם לא יכולים לקבל אותך הם אנשים רעים שהדת חשובה להם יותר ממך

לא יכעסו לא יתאכזבו הם צריכים להבין אותך את בת שלהם

שואל השאלה:
הם יקבלו נראה לי.. אני רק בטוחה שיקח להם זמן.. כולם אומרים לי לחכות לגיל 18 אבל אני כבר לא יכולה...

חכי על זה אל תפחדי עם זה מה שאת מרגישה אל תפחדי דברי איתם

שואל השאלה:
אוף נמאס לי לפחד... ;/

אני אתאיסט וההורים שלי מקבלים אותי כרגיל והם חילוניים מאמינים.. זה בסדר מתישהו הם יבינו, את לא חייבת להם את האמונה שלך הם לא יכולים להחליט במה תאמיני

אם הם לא מקבלים אותך כמו שאת אז למה להתאמץ כל כך לרצות אותם? ההורים שלך צריכים לקבל את אמונותיך ודעותיך כפי שהן ולא לנסות לשנות אותך למשהו שאת לא.

נ. ב.
למה אתם עושים מינוס? הם רק מנסים לעזור! אשמתם שהדעות שלהם נוגדות את הדעות שלכם? רובם ענו תשובה רצינית שעונה לשאלה ולבעיה כאן.

שואל השאלה:
זה כבר הרבה זמן וזה לא יעבור לא סתם הפסקתי להאמין יש לי סיבות.

אל תעזבי את הדת לא כדאי לך, אלוקים איתך והוא לא עזב אותך הוא רוצה לראות כמה את באמת מאמינה בו אל תאכזבי אותו כשתראי שאת חזקה את תרגישי אותו איתך... אני מדברת מניסיון ואל תקשיבי לכל מי שאמר לך לא להיות דתיה הם בכלל לא יודעים כמה זה שווה

עם יש לך תנסיבות ואת מרגישה לא קרובה לדת לכי על זה אל תרגישי לא בנוח עם הורים שלך אני יודע שהורים שלך יקבלו אותך כמו שאת חילונית/דתייה את בת שלהם

שואל השאלה:
אני מצטערת אבל זה כבר לא ניתן לשנות... אני עוזבת ואני בטוחה בזה. השאלה היא איך...

אומרת להם תגידי להם את זה

שואל השאלה:
הלוואי ויהיה לי את האומץ כבר...

לבוא לעזור לך להגיד להם את זה

שואל השאלה:
כן

סגור

שואל השאלה:
חחח

חחח

אל תעזבי בתור דתיה את צריכה לדעת שזאת הדרך הנכונה זאת הדרך האמיתית בדת אוספים דברים שאחר כך לוקחים לעולם הב אז: מצוות מעשים טובים ומה החילונים לוקחים? כלום לא כסף לא בגדים לא כלום פשוט כלום אז למה למה להפסיד משהו יקר ערך שכבר יש לך
את נולדת דתיה קיבלת מתנה ליד יש כאלה שחוזרים בתשובה מתאמצים לקבל את המתנה הזאת להיות קרובים להשם

סליחה? מה זאת ההתנשאות הדתית הגועלית הזאת? החילוניים לוקחים איתם ידע, חוכמת חיים, חלומות ומקצוע, ארבע דברים שילדים דתיים וחרדים לא מקבלים.
לשואלת השאלה: אני ממליץ לך לשמור כרגע את המחשבות האלה לעצמך, כי אם תדברי ככה מול ההורים שלך הם רק יהדקו את האחיזה בך. תנסי פשוט לשרוד עד שתעזבי את הבית ולא תהיי תלויה בהם. בינתיים אני ממליץ לך ללמוד את כל מה שלא מלמדים אותך בבית הספר דרך האינטרנט, תתענייני במה שאת יכולה ואם תשקיעי בזה תוכלי לרכוש מקצוע אמיתי ולעזוב דרך החיים הזאת.

התכוונתי לשואלת השאלה (:

בכל מקרה, אני מבינה שאולי לא טוב לך, אבל השאלה היא מה הסיבה שאת חושבת ככה שה' לא קיים.. אני בטוחה שיש לפעמים תקופות כאלה, תחשבי על זה כעל מבחן כזה שכדאי לך לעבור אותו ולא להיכשל בו כי זה ישתלם לך.. רשמת שההורים שלך חונקים אותך, אני מציעה לך לדבר איתם על זה.. שיתנו לך לעשות את הדברים בדרך שלך, שלא ילחצו עליך יותר מדי כי זה בהחלט יכול להזיק לך אבל תביני שהם עושים את זה לטובתך.. אולי זה לא יוצא ככה באמת אבל זו הכוונה שלהם. אבל אני ממש לא ממליצה לך לעזוב את הדת, לא בצורה קיצונית.. כל אחד עובד את ה' בדרך שלו, אולי את פשוט צריכה חיזוק. אני ממש אשמח לדבר איתך בפרטי אם תרצי.. שבת שלום:)

אני הייתי אמורה להפסיק להאמין...
חברה שלי חלתה בסרטן ונפטרה, יש לי צלקות על הפנים מפציעה שעברתי, החלפתי את כל החיים שלי, עברתי הטרדה מינית קשה מאוד, ועוד המון דברים וטוב לי ואני יודעת ששומרים עלי.
אם באלך לדבר אני פה...

שואל השאלה:
השאלה שלי הייתה בעצם איך לספר להורים... כי ההחלטה שלי התקבלה, מצטערת אם זה מבאס מישהו. אבל זאת ההחלטה שלי ואני שלמה איתה... רק רציתי עזרה באיך לספר, אני מקבלת דעות שונות גם את אלה שאני ממש לא חושבת כמוהם... תודה רבה לכולם על העצות באמת לא חשבתי שאני אקבל מכם יחס כזה ממש תודה... ואני מקווה שיהיה לי את האומץ לגשת אליהם כבר ולדבר איתם.. ושזה יהיה בקרוב כי אני לא מסוגלת יותר...

מה את מצפה מהם לעשות אבל? מה התרחיש הטוב ביותר לדעתך?

אני באה ממשפחה דתית ואני לא מאמינה באלוהים מגיל 13.
זה תהליך שעוברים אותו, התפכחות מהשקרים שסיפרו לך וגידלו אותך עליהם.
אני ממליצה לך לבקר באתר "חופש", הוא עוזר ליוצאים בשאלה ומפרסם מאמרים אנטי דתיים או שמראים את החולשה של הדת. אני הייתי מכורה אליו כשהפסקתי להאמין באלוהים.

את לא חייבת להיות דתייה.. אני בבית דתי, הכריחו אותי לעשות דברים שנים, והתחילו לשחרר אותי אחרי גיל 18, סיימתי ישיבה ואני במכללה חילונית ואני שמח.. את לא צריכה להאמין, רק תסבלי את זה עד שתצאי מהבית או שתגידי להם שלא מתאים לך.. וכל ה"צדיקים" שעושים מינוסים לי ולאנשים שאומרים כמוני, פשוט ילדים קטנים ועיוורים שלא יכולים לתת לדרך חיים שהיא לא דת להיות קיימת.. תיהי מה שאת מאמינה בו

טוב הנה כול האפשרויות שאני חושב אלהם
1) לחזור בשאלה
2) לומר להורים שאת לא רוצה להיות דתייה
3) לומר להורים שאת לא מאמינה בה'
4) להצתרף לכת השטן ולהפחיד את ההורים שלך (עדיף שלא תעשי אתזה )

רק לא מטיפנות.
מותר לך להיות יהודייה ולא להאמין באלוהים.
הרי את אחראית על חייך.
יהדות זה הלאום שלך, הזהות, השורשים.
להתנצר יהיה עוד יותר טיפשי.
זכותך להיות אתאיסטית.