אהבה שאינה מתממשת - לפני שלוש שנים בערך הכרתי בחור באירוע משפחתי ומאז כל אירוע אני רואה אותו אני כל פעם מתאהבת בו מחדש אבל אין לי אומץ להגיד לו, מה לעשות?

מה דעתך לבקש מחבר/ה משותפת להפגיש ביניכם?

הי.
מאמינה שאם היה מעוניין, היה כבר פועל.
לדעתי, אין טעם להגיד לו שאת מאוהבת.
יש טעם לבקש ממישהו שמכיר אותו, לברר אם הוא פנוי, ואם היה רוצה את מס' הטלפון שלך.
גם אם הוא יסרב, זה לא יהיה כל כך מכאיב, כמו דחייה מולו.
מקוה שיצליח.
במידה ולא, חשוב להתפכח, להבין שאין מימוש, ולזרום הלאה, לגבר שיהיה מימוש אתו,
באהבה יפה וטובה - כפי שאת ראויה.
בהצלחה יקירה.

תאזרי אומץ תאמרי לו שהוא מצא חן בעינייך.

תבדקי אם יש לו פייסבוק, אולי דרך תקשורת אלקטרונית יהי לך יותר קל לתקשר איתו.

שווה כן לעזור אומץ ובכך אולי כן יש סיכוי שתגלי דבר מדהים

הי נונה
תחשבי איזה יתרונות אדירים יש במצב הזה:
א) אינך מחויבת לשום מאמץ לפתח ולהשקיע ביחסים עם ה"אחד".
ב) אם תנסי אולי הוא ידחה אותך, וכך אין כל סיכוי שהוא ידחה אותך.
ג) אולם, אם הוא יתאהב בך, תיאלצי די מהר (אחרי תקופת התאהבות לא ארוכה) לגלות את העבודה הקשה של בניית זוגיות עם אדם שהוא שונה ממה שפינטזת (דבר שכולנו מגלים כחלק מהתבגרות תקינה שלנו במהלך חיינו בזוגיות).
ד) ועוד את עלולה לגלות, כפי שחלק מהאוכלוסייה מגלה, ש"זה לא זה", ואז אולי גם לעבור פרידה לא פשוטה ואולי אף כואבת.

לכן, זה לא מקרה שעד כה לא העזת לממש את המשיכה שלך.
הטעות שלך מצויה בכך, שלא עשית שום פעולות הכנה ותרגילים כדי להיות במצב רגשי טוב יותר ובטחון מספיק כדי לנסות מהלך התקרבות אליו.

הוא "האחד" - איננו באמת השאלה. השאלה היא עד כמה את בשלה לחיים של זוגיות. מי הכין אותך, והאם ביררת את הלבטים שלך כהלכה. לא בכל משפחה מכינים נכון את הצעירים לחיים, ובצדק את חשה מחסורים וספקות לקראת כניסה לזוגיות.

אם תחליטי לגשר על חוסרים אלו- זה ידרוש תהליך לווי ייעוצי, מותאם אישית לצרכים שנגלה בלמידת המחסורים המשותפת.
כל אדם הוא מהדורה יחודית ומיוחדת בעולמנו, ולכן זה לא תהליך הנעשה בהתכתבות בלי להכיר את הייחודיות שלך.

שלום שמחה ובריאות
שוקי וייס
רפואת יחסי אנוש
052-8790003

אם תמשיכי כך, לא יקרה דבר בעניינך. בקשי מבעל השמחה, להעביר לו מסר, שהוא מעניין אותך. או להעביר לו מס' פון שלך. אולי גם הוא חושש, או ממתין לאור ירוק ממך..