מעמדן של הנשים בתנ"ך - שלום רב, מה היה מעמד האישה בתנ"ך או מעמדן של נשים לא נשואות בתנ"ך?

קראתי את מה שענה לך המשיב הראשון. אין לו כל סימוכין מן התנ"ך לטענות שלו, מאחר והתנ"ך כל כך ממעט בהזכרת נשים ואת אלו שהוא אכן מאזכר הן דמויות יוצאות דופן. כל דבריו מבוססים על מקורות חוץ מקראיים ולא מן התנ"ך עצמו.

אולם אני מציע לך לקרוא בעצמך בתנ"ך על דמויות כגון: האמהות, הנביאות, ולראות בעצמך מה היה מעמדן בחברה התנ"כית.

מציע גם להתייחס בכובד ראש לפרק ל"א בספר משלי בו שלמה מתאר את "אשת החיל" ולפי המסורת שיר זה נכתב לסבתא רבה רבה שלו רות המואביה. תוכל לעשות קל וחומר מאשה שבאה מתרבות זרה לתוך עם ישראל ואלו תכונות נעלות היו לה בכדי להבין שאת כל המעלות האלו ספגה כשנפגשה עם נשים יהודיות מתקופתה בכדי להבין מה באמת היה מעמד האשה בתקופת התנ"ך.

שלום רב,
ענה לך בבר בתשובתו על מעמדן של הנשים תשובה כל כך לא מדויקת. לצערי בהרבה מספרי ההיסטוריה מלדמים אכן שכך היה שהאישה הייתה נחותה מן הגבר, זה כל כך לא מדויק, ניתן אפילו לומר שזה שקרי. כן, זה שקרי משום שמאז ועד היום האגו הגברי המטופש מנסה להוכיח את עליונותו, וכפי שגם במערכת הבחירות הנוכחית אנו רואים שלמעשה למפלגות אין מה להציע ולכן כל מה שהם עושים זו הכפשת השני, כך גם הגברים בכלך התקופות ניסו להשפיל את מעמד האישה במקום להוכיח שהם באמת שווים יותר.

אודה ואומר שכן, זה היה כך, כפי שבבר כותב, אצל עמי הגויים, אצל חלקם אלו שעבדו לעשתורת, האישה הייתה בסך הכל כלי לסיפוק צרכים מיניים עד שהפכו אותה לכלי כזה בעבודת האליל שלהם.

אצל העם היהודי, בהמשך ליצירת האדם בגן העדן.

האישה נוצרה כעזר לבעלה כפי שנאמר בבראשית פרק ב': לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. אומר על כך רש"י זכה - עזר, לא זכה - כנגדו. כלומר האלוהים יצר לאדם שותפה לחיים, היא חלק מן האדם משום שנוצרה מצלעו של האדם. אבל אדם יכול להפוך את האישה שעמו לאחת משתי תורות עזר או כנגדו. זה לא כי קיבל אישה טובה או אישה רעה, אלא אם יצר אישה טובה, חברה ושותפה לחיים, או ניסה ליצור שפחה. אם יצר שותפה הרי היא עזר, שותפה מלאה ושוות מעמד וכבוד. אם הוא יצר ממנה שפחה וראה בה רק משרתת ביום שתעשה בשבילו את כל עבודות הבית, וזונה בלילה שתעניק לו מחסדיה, אבל אל מעריך ולא מכבד אותה הרי שיצר נגדו. מישהי שמתנגדת לדרכו ולא מקבלת אותה.

מכאן והלאה אנו מוצאים את ארבעת האמהות שלנו שרה רבקה רחל ולאה ומוצאים אצל כל אחת מהן את מקומה של האישה כשותפה ולפעמים אף שותפה מכירה מול בעלה וכך החיים צריכים להיות.
האלוהים אומר לאברהם משפט מחץ - כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה. תפקידה של האישה להיות המַרְאָה, המראה שמראה לבעלה כיצד הוא נראה בהנהגותיו ועל ידי זאת מלמדת אותו כיצד לנהוג נכון בחברה.

רבקה אמנו הולכת לשאלו את האלוהים למה יש לה בעיות היריון. היא שומעת שיש לה תאומים וכי הצעיר יהיה חשוב מהגדול. היא לא מספרת מאומה ליצחק, אבל ברגע שיצחק רוצה לברך את עשיו היא שולחת את יעקב שיקבל את הברכה. וכשהדבר נודע ליצחק הוא מגיב בלשון ברורה ביותר "גם ברוך יהיה" כלומר הברכה תמשיך להיות עבורו. כלומר אם זה מה שרבקה עשתה זה בסדר גמור, כי היא יודעת בדיוק מה צריך לעשות.

רחל מוסרת ללאה את הסימנים שנתן לה יעקב, למרות שהיא יודעת שהיא מאבדת את הבכורה במקומה ליד יעקב, וכשיעקב מגלה בבוקר שזו לאה, הוא מקבל זאת בהבנה כי הוא מקבל את מה שעשתה רחל ומבין שהוא לא הבין את המשמעות של תפקידו כמו שרחל ראתה זאת.

מכאן כבר אנו רואים את מקומה של האישה ביהדות. מקום מכובד בראש הדרג המשפחתי בדיוק כמו הבעל.

נכון שהבעל יצא לעבוד בחוץ והאישה הייתה בבית. בבית עני האישה הייתה צריכה לעשות מלאכות הבית, בבית יותר אמיד היה על הבעל להעמיד לאשתו משתרות שיעשו את העבודות ואילו לאישה נותרו רק עבודות הקשורות ישירות לטיפול בבעלה, כדי שהוא לא ייתן את עיניו באישה אחרת. כלומר למנוע בגידות של הבעל.

שלמה המלך מעמיד את האישה לכל אורך ספר משלי וספר שיר השירים במעמד ראוי וגבוה.
בשיר השירים שהוא משל על מערכת היחסים בין אלוהים - הדוד, לבין עם ישראל - רעייתו ואהובתו, האישה. אם עם ישראל נמשל לאישה והאלוהים בחיר ליבה הרי שאין מדובר במשרתת או שפחה.

ספר משלי מגדיל שלמה המלך לעשות וכותב על האישה הרבה מאד משפטים ולמעשה נותן על הראש לאותם הורים שחשבו שהאישה יכולה להישאר טיפשה ולא מלומדת וגם להצליח בתפקידה. אתן כמה דוגמאות:


ספר משלי פרק א
(ח) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:
(ט) כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ:

הבן ישמע מוסר מהאב רק לאחר שלמד תורה מאמו. לא מדובר בתורה בראשית שמות וכו' אלא תורת חיים. נוף אם האישה שפחה ומעמדה נחות איזה תורת חיים היא יכולה ללמד אותו?
ושימי לב שהמוסר שהאב מלמד בנוי ושזור בתורה שהוא למד מאמו. והם התורה והמוסר הזה הם הקישוטים שעמם הולך האדם בחברה.

נו, באמת איזה שפחה נחרפת יכולה ללמד אותו תורת חיים? ואיזה גבר יבסס את המוסר שהוא מלמד על התורה של השפחה?

והנה במקום אחת שלמה מחזק את דבריו עוד יותר:

ספר משלי פרק ו
(כ) נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:
(כא) קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶךָ:
(כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ:
(כג) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר:

והנה בהמשך מדבר שלמה על מי שמסתכל על אישה שאינו שייכת לו:

ספר משלי פרק ו
(כד) לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה:
(כה) אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ:
(כו) כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד:
(כז) הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה:
(כח) אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה:
(כט) כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ:
ולאם כך הוא ברי ששלמה מתכוון שיש לכבד את האישה ולהעמידה על מקום גבוה ולא על מדרגה נמוכה של אשת זנונים.

אדם מוכן לתת המון כסף עבור השגת אישה להנאה רגעית, ואז שואל שלמה האם אדם יכול להניח אש בחיקו והוא לא יקבל כוויה, כך גם מי שנוהג באישה בחוסר כבוד.

וממשיך שלמה להעביר לנו מסרים חזקים נוספים

ספר משלי פרק ט
(א) חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:
(ב) טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:
(ג) שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:

ראי המשך התשובה בבא

חכמות בנתה ביתה. האישה בחכמתה בונה את ביתה. היא טבחה מסכה יינה זהו משל על דרכי החינוך שהיא מקנה לילדיה.
והנה מה שאומרים שניים מגדולי הפרשנים על הפסוק השלישי

ביאור הגר"א - משלי פרק ט פסוק ג
שלחה נערותיה הן משה ואהרן ומרים וכל הנביאים כמ"ש ואשלח את משה ואהרן ומרים ואשלח את כל עבדי הנביאים ואמרו נמשלו הנביאים לנשים כו'. תקרא כמ"ש לעיל הלא חכמה תקרא כו' ואמר בנביאים קרא כמ"ש קרא בגרון כו'. על גפי סוד הדעת כמ"ש כי עוף השמים גו' ובעל כנפים גו' שש כנפים שש כנפים לאחד. מרומי קרת שהן חו"ב כמ"ש למעלה בראש מרומים לפי קרת והן למעלה למעלה:

מלבי"ם על משלי פרק ט פסוק ג - חלק באור הענין
(ג) שלחה - זאת שלישית שהחכמה לא תקרא את המסובין בעצמה, רק ע"י נערותיה - כי החכמה לא תבא אל האדם מעצמו רק צריך לקבלו מפי החכמים והנביאים והמורים, והם הנערות אשר תשלח בכל דור ודור, ועל ידם תקרא על גפי מרומי קרת - להזמין אל הסעודה:

לא אמשיך כי אחרת אמלא כאן כמה וכמה דפים בנושא כי במשלי עוד הרבה, לכן אלך לפרק הסוגר את ספר משלי ואזכיר את המזמרו שאנו שרים כל ערב שבת לפני הקידוש "אשת חייל מי ימצא" אבל מאחר והמקום כאן קצר ודורש תשובות קצרות כבר הארכתי באורך יותר מן המותר וחילקתי לכמה חלקים,

אבל לסיכום דבורה הנביאה וחולדה הנביאה מוכיחות כי מעמד הנשים היה גבוהה ביותר.

מאיר שמחני

אין כל אמת בטענה הרווחת שמעמד האישה היה נחות. יתרה מכך, נאמר שלאישה נתנה בינה יתרה. היו מנהיגות דגולות כמו דבורה הנביאה, מרים, האישה שהצילה את בעלה ממחלוקת קרח, ציפורה ועוד כהנה וכהנה.
אפשר לקחת את טיעוניו של העונה הראשון לצד השני. לדוגמה, למה להסתכל על העולם בצורה שלילית? מי אמר שתפקידי הבית הם הנחותים? אולי אלה הנעלים ביותר, מכיוון שהם קובעים את מהלך העניינים, את דור ההמשך ושאר החלטות גורליות. ניתן להסיק שחובות אלה הוטלו על האישה ממעמדו הנחות של הגבר ולא ההפך.
לכל אורך ההיסטוריה היו רבנים ואנשי חכמה רבים שהתייעצו עם נשיהם לפני פעולתם, ראו לראיה לכך את רבי עקיבא שהלך ללמוד בעצת אשתו.
למרבה האירוניה, מצד האמת, מי שאומר שמעמד הנשים היה פחות כי תפקידי הבית היו בחזקתן הוא שוביניסט.