המשפט "כל הדבר הסמוי מן העין יש בו ברכה" - אני לא מבינה אותו. אני צריכה להסתתר כדי שתהיה לי ברכה?

אדם לא צריך להתפאר במה שיש לו.
אם תתפאר תגרום לקנאה ואולי ינסו להכשיל אותך,
עדיף תעשה את שלך הצנעה.

את לא צריכה להסתתר ובעזרת ה' תהיה לך ברכה.
יש כאלה, שנולדים עם סגולות, חיים עם קמיעות ומתים מעין הרע.
לא צריך יותר מידי להיות במתח מכל הנושא. ובודאי שגם אסור לעשות את עצמו מסכן.
במקור כתוב
אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין
הבנים של יוסף נתברכו על ידי יעקב אבינו "המלאך הגואל אותי.. וידגו לרוב בקרב הארץ". נשאלת השאלה, והלא, דגים חיים במים ולא בקרב הארץ? אלא שבני יוסף יפרו וירבו בארץ כמו הדגים במים של הים שלא ניתן למנות אותם ולכן אין העין שולטת בהם.
כמו שכתוב "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין" - עלי עין - מעל העין, כלומר מעין חסינות ממה שנקרא עין הרע (עין שגורמת לרע).
היות ולא קנאו אחד בשני אלא להפך שמחו בליבם על הצלחת השני.
יותר קל להשתתף בצערו של האחר מאשר לשמוח בהצלחתו. ולכן זכו לברכה. וכן יוסף - בעבור שלא נתן עינו במה שאינו שלו לכן אין עין הרע שולט בו.
בעיקר בעיקר צריך לאהוב את האחרות ולהשתדל מאוד מתוך אהבה לא לגרום צער לאחרות שלהן אין. ( צער זה אותיות: צר 'ע'- כלומר צרות עין ).

יש בעולם אנשים שהם לא רעים אבל הם צרי עין. לא מפרגנים. ולכן לא צריך להתחבא חלילה. אלא להיות שמחים בחלקנו ולא לרוץ ולספר לכולם. מה שיראו שיראו לא מעבר לכך. וכך הברכה תמשיך להיות בכל ששלך. אגב. זו משנה במסכת אבות. מסכת שיש בה המון חכמת חיים.

כן, כי זה לא המובן מאליו
יש דברים שהם הרבה מעל לתובנה של האדם ושם יש ברכה
המאמץ של האדם מביא אותו למצב לא ברור שהוא לא תמיד יכול להגדיר בעצמו כי לא רואה תוצאות ברורות ובמקום ודווקא שם מתחבאת המון ברכה