יש לי חבר, אני בת 14, ואין לי מושג איך אני מספרת להורים שלי... עזרה ממישהו?

שיהיו במצב רוח טוב, ממש ממש טוב

לכי לאמא שלך ותגידי לה:" לי יש חבר ולך לא נה נה בננה"
אז היא בערך תדע

שואל השאלה:
האנונימית ממקודם, אני רציני נשפכת פה מצחוק... והכל יכול לקרות, אני חייבת לספר להורים. יש לי כמו מחלה כזאת שאני מספרת לאמא שלי על כל סוכריה שהייתי מקבלת. חוץ מזה אני שונאת להסתיר דברים מההורים... ואין לי מושג איך אני אומרת להם את זה

תפני לאחד ההורים שלך בזמן הנכון, במקום הנכון.. נגיד תפני לאמא שלך ותודיעי לה אמא יש לי חבר את חייבת לקבל את זה אני אוהבת אותו והוא גורם לי להרגיש הכי מאושרת שיש..
וכל מה שנותר הוא התגובה של אמך, אם היא תקבל את זה בהבנה ובשמחה תזרמי איתה ותודי לה. אם לא אז תתעקשי על זה שהוא חשוב לך וכו... ואגב, חבר בגיל הזה זה לא הכי טוב שיש את צריכה להיות מוכנה מראש לזה שתיפגעי בסופו של דבר אבל כל עוד את בהתחלה של זה ואת מאושרת עכשיו שיהיה לך המון בהצלחה ומזל טוב.

תאמת היה לי מצב כזה ורק נפגעתי אל תסתירי פשוט תעשי שיחה איתם

תמצאי את הזמן המתאים ואני מציאה לדבר אם אחד מהם קודם ופשוט לתפוס אותם בזמן טוב ואז להתחיל לפתח שיחה בנושא שסוג של יבינו לאן זה חותר ושהיו מוכנים. אל תפילי את זה בבת אחת.
כמובן תגידי שהוא טוב ושאת מאושרת ולהלהלה...

את לא חייבת להשתמש במילה חבר, ידיד זו מילה יותר טובה.
בדיוק כמו שאת לא תדווחי להורים שלך על כל מה שאתם תעשו יחד את גם לא חייבת לספר שהוא חבר שלך.
אם תגידי שהוא ידיד שלך את גם תוכלי להיות איתו והוא לבוא אלייך וההורים שלך יאשרו את הקשר הזה.
חוץ מזה ההבדל בין חבר לידיד זה מה שקורה ביניכם.

תגידי שהיה לך איזה קטע עם ילד ( לא מיני) ואתה חברים